סערת יחסי טורקיה- ישראל.

לאורך ההסיטוריה, טורקיה תמיד הייתה אחת המדינות המוסלמיות ששמרה עם ישראל על יחסים טובים במיוחד עוד מהקמתה. בעשור האחרון חלה הרעה משמעותית ביחסינו הדיפלומטיים ההפכפכים, מה תרם לזה וכמה הרוחות סוערות בחזית נגדנו?

 עוד מימי קום המדינה, בשנת 1949 טורקיה הייתה למדינה המוסלמית הראשונה שהכירה בישראל כמדינה לגיטימית. היחסים בין המדינות חוו עליות ומורדות וסבלו מקשיים רבים לתקופות זמן מסוימות משלל סיבות, חלקן  היות ובין השנים 1955 ל1958 היחסים בין שתי המדינות  התערערו בשל חתימת ''הסכם בגדד'' בין עיראק לטורקיה.  אולם מהר מאד, היחסים השתקמו מחדש בשל ההפיכה הצבאית בעיראק באותן שנים.

במרוצת השנים, היחסים בין ישראל לטורקיה ידעו נפילה נוספת בשנות ה-80 בעקבות ''חוק ירושלים'' שנחתם ב1980 והגדיר את ירושלים כבירת ישראל. היחסים חזרו לסדרם לאחר זמן מה ועד לתחילת המאה ה21. כעת, בתקופת שלטונו של ארדואן בטורקיה החלו היחסים בין ישראל לטורקיה להיפגם שוב, והפעם על רקע המלחמה אף הגענו לשפל משמעותי בין שתי המדינות. 

היחסים בין המדינות החלו בשנת 1949 לאחר שמדינות ערביות אחרות חתמו על הסכם שביתת הנשק עם ישראל (מצרים וירדן). טורקיה הכירה בישראל כמדינה במרץ 1949. היחסים בין המדינות היו חזקים, במיוחד כשבתחילת שנות ה-50 אנקרה, בירת טורקיה, הייתה לאחת מארבעת הערים בהן הוצב נספח צבאי ישראלי. עם זאת, בשנת 1955 החלה טורקיה לנהל מגעים עם מדינות ערב דבר שהעלה חששות רבים בישראל באותם ימים.

 נשיא טורקיה באותה התקופה, אדנאן מנדרס, ראש הממשלה הטורקי הראשון שנבחר בדרכים דמוקרטיות ואף הוצא להורג בשנת 1961 לאחר הפיכה צבאית של ג'מאל גימרסל, ניסה תחילה להרגיע את הרוחות וטען שהמגעים בין טורקיה למדינות ערב לא יפגעו במדינת ישראל. בנובמבר 1956 טורקיה אף החזירה את השגרירות הטורקית מתל אביב. שיתוף הפעולה בין טורקיה לישראל דעך בשנות ה-60 ופסק לחלוטין מאמצע שנות עד ה-70 עד לסוף שנות ה-70. משבר היחסים הורע עוד יותר לאחר שנחקק בכנסת חוק יסוד שקבע שירושלים היא בירת ישראל, חוק שנחקק ב30 ביולי 1980. 

החל מ- 1986 החלו היחסים בין המדינות להתקרב בחזרה ואף בספטמבר 1987 המדינות החלו לכונן יחסים כלכליים משותפים. היחסים שידעו נפילות עקב הסכסוך הישראלי פלסטיני חזרו לסורם והיחסים המשיכו להתחזק עם הזמן. בין יוני 1992 לנובמבר 1994 אף נערכו ביקורים של גורמים רמי דרג בין שתי המדינות, צעד חסר תקדים ביחסים בין ישראל לטורקיה. עם זאת, עם פרוץ האינתיפאדה השנייה היחסים בין המדינות שוב נפגמו ובשנת 2002 הייתה תקווה בישראל לכינון מחודש של היחסים עקב עלייתו לשלטון של ארדואן.

ארדואן נבחר כראש הממשלה בבחירות ב3 בנובמבר 2002. הוא ניצח את המפלגה החילונית ששלטה בטורקיה בעשור שקדם לבחירות. בשנים אלה, בטורקיה היה משבר כלכלי שככל הנראה הוביל למיאוס העם מההגמוניה של המפלגה החילונית בשלטון ולבחירה במועמד שונה (שמגיע ממפלגה אחרת) כמו ארדואן. ארדואן הגיע עם שאיפות לקדם את טורקיה למודרניזציה ובכהונתו הראשונה בתפקיד ראש ממשלה, בין השנים 2003 ל2007, הוא הנהיג מדיניות ליברלית, תמך בנרמול היחסים הבעייתיים בין טורקיה לארמניה והצטרפות טורקיה לאיחוד האירופי.

 עם זאת מדיניות זו השתנתה בכהונתו השנייה של ארדואן בתפקיד (בין השנים 2007 ל2011) שהחל לנהוג במדיניות שמרנית ונקט עמדה אסלאמיסטית קיצונית. עם תחילת כניסתו לתפקיד עורר ארדואן תקוות בישראל לשינוי במדיניות הטורקיות כלפי ישראל, אריאל שרון, ראש ממשלת ישראל באותן שנים, אף בירך את ארדואן על היבחרו כראש ממשלת טורקיה והביע את רצונו ליחסים הדדיים כפי שנהגו בעבר בין טורקיה לישראל. ארדואן לעומת זאת גינה את ישראל ודיבר על ישראל בחריפות בוטה וביקר אותה על מספר מהלכים שביצעו במדיניות נגד הפלסטינים. 

תחת כהונתו של ארדואן חל המשבר החריף ביותר מאז כינון היחסים בין המדינות והיחסים הגיעו לשפל חסר תקדים במאי 2010 בעקבות ''המשט לעזה'' – משט אוניות טורקי שנשלח לעזה בטענה לסייע לאזרחים הפלסטינים ברצועת עזה הומניטרית. בזמן השטת המשט לכיוון עזה, ישראל סירבה למשט לנוע ישר לכיוון עזה וביקשו שיעצרו לישראל לבדיקה לפני המעבר לעזה, הנוסעים במשט סירבו לעצור בישראל לבדיקה ושטו ישר לעזה, בעקבות כך ישראל השתלטה על מספר אוניות במשט מחוץ למים הטריטוריאליים של ישראל. אירוע זה הסלים לאירוע אלים במיוחד שבמהלכו נפצעו עשרה לוחמי צה''ל ונהרגו 9 טורקים במשט ונפצעו 20. עם המשך כהונתו כראש ממשלת טורקיה, ארדואן המשיך עם המדיניות החריפה נגד ישראל וכיום היחסים בין המדינות יודעים משבר חסר תקדים. 

דוגמה אחת מהתקופה האחרונה, לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל, היא של הכדורגלן שגיב יחזקאל ששיחק בקבוצה הטורקית "אנטליהספור". במהלך משחק של הקבוצה בליגה הטורקית נגד טרבזונספור שנערך ב14 בינואר, שגיב יחזקאל כבש שער והקדיש את השער שלו לחטופים בישראל (ביצע מחווה לחטופים). לאחר המשחק, הממשלה הטורקית עצרה את שגיב יחזקאל בטענה שביצע אקט פוליטי שמעודד אלימות והעמידה אותו לדין תחת האשמות מופרכות אלה. לאחר מספר ימים, ישראל הצליחה להביא לשחרורו מהמעצר בטורקיה והוא חזר לישראל. אירועים דומים נוספים לכך קרו בספורט הטורקי, כשגם עדן קארצב ששיחק בקבוצת כדורגל טורקית שוחרר מקבוצתו וחזר לישראל. 

לסיכום, ניתן לראות שהיחסים בין טורקיה וישראל ידעו עליות ומורדות והיו הפכפכים לאורך ההיסטוריה, אך בימים אלה ניתן לראות שטורקיה עוינת לישראל והיחסים בין המדינות הגיעו לשפל חסר תקדים שספק אם ישתנה בתקופה הקרובה. 

(תמונה של ארדואן)