סערה בעולם הטכנולוגיה - פיתוח שבב אנושי שישנה את פני הטכנולוגיה

ביום ראשון ה-28.1 התרחש רגע היסטורי. השבב האנושי של החברה "ניוראלינק" שנוסדה על ידי אילון מאסק הותקן לראשונה במטופל אנושי. זהו רגע חשוב ומשמעותי לאנושות המסמל התחלה חדשה ועולם מלא הזדמנויות חדשות, שמקרב אותנו לעתיד שבו העולם מוקף בטכנולוגיה מורכבת שיוצרה על ידי האדם, ממש כמו שרואים בסרטי מדע בדיוני. מהן המשמעויות של התקדמות זו, מה המחיר האתי ששולם והאם יש לחשוש ממנה?

מאסק העביר כי המטופל מחלים טוב ולפי התוצאות הראשוניות נראה כי השבב מזהה בהצלחה פעילות של נוירונים. אלה תוצאות טובות כיוון שנוירונים שולחים אותות חשמליים וכימיים זה לזה ברחבי הגוף ופעילות כזו מאפשרת לנו לבצע את הפעולות היומיומיות שלנו כגון אכילה ודיבור. למרות שרק בשנה שעברה אישר מנהל המזון והתרופות האמריקאי(FDA) להתחיל בניסויים על בני אדם עם אותו השבב, אישור זה מהווה הישג אדיר לחברה ואיתה גם האמונה בשבב ובחברה קפץ. 

ביוני דווח כי הערכת שווי החברה הגיע לסכום עתק של כ- 5 ביליון דולר בהתבסס על מכירת מניות פרטיות.

לשבב החליטה החברה לקרוא "Telepathy" ("טלפתיה"), כי לבסוף מטרתו היא לעזור לחולים משותקים

לתקשר עם סביבתם על ידי חיבור המוח שלהם למחשב. גודל השבב הוא כגודל מטבע, והוא מושתל לתוך הגולגולת בניתוח שנעשה על ידי רובוט. הרובוט מכניס חוטים דקים למוח ומתפתח חיבור בין המוח למחשב. עזרת חיבור בלוטוס השבב ירשום, יתרגם את הפעילות המוחית וישלח אותה למחשב או לטלפון. לפי מאסק כך אותם האנשים בעלי המוגבלות יוכלו לשלוט בטלפונים או במחשבים שלהם "רק על ידי חשיבה". 

בכל פעם שמנסים תרופה או מוצר בסגנון של השבב על בני אדם, מחויבים בשלב לפני לבדוק את השפעותיו על יצורים חיים אחרים. במקרה הזה נעשו ניסויים התחלתיים על חזירים וקופים, מה שיצר מחלוקות אתיות רבות. המון אנשים בעולם אינם מאמינים בניסויים בבעלי חיים, הם חושבים שזה לא הכרחי ואכזרי. מצד שני יש הטוענים כי אין אפשרות להתקדם עם המוצר או התרופה בלי ניסויים קודמים ביצורים שפחות אינטלקטואליים מאיתנו ושעל מנת להציל חיים של בני אדם יש לאפשר פגיעה בבעלי חיים.

למרות שחברת "ניוראלינק" טוענת שהיצורים החיים לא נפגעו כתוצאה מהשבב, נשמעו דיווחים האומרים כי ישנן בעיות עם השבב שלכאורה גרם לנזק במספר לא מבוטל של כ-12 קופים אשר החלו לסבול משיתוק, התקפים ונפיחות במוח. החברה שנוסדה ב-2016 והחלה בניסוייה בבעלי חיים הרגה כביכול כ-1,500 בעלי חיים ואף הייתה תחת חקירה שהתמקדה על הפרת החוק של רווחת בעלי החיים שקובע באיזה צורה צריכים החוקרים להתייחס לבעלי החיים. 

גם עכשיו וגם בשנים שעברו אנשים נמצאים במחלוקת על השמחה הקיימת בהכנסת אותו השבב לאדם הראשון מכיוון שהם מודאגים מהצורה שבה מתנהלת החברה. עוד מסמכים התומכים באכזריות החברה פורסמו על ידי אוניברסיטת דיוויס בקליפורניה, ששיתפו פעולה עם "ניורולינק" במשך שלוש שנים מ-2017 ועד 2020 המראים כי קופים עברו ניתוחים בגולגולת שלהם עד כ-10 פעמים לפני שהומתו. על אף המידע הנתון, השבב אושר לשימוש ובשלב הנוכחי שבו "ניורולינק" נמצאת על הניסויים על בני אדם, היא מבטיחה שהיא תדאג לאסוף נתונים על בטיחותו ויעילותו של המכשיר בזהירות על מנת לשפר את פעילותו.

ובקשר למטרות הארוכות טווח יותר של "ניוראלינק", אילון מאסק ציין כי ב-2021 שהוא חוזה בתקווה שהמוצר בעתיד יוכל להחזיר את גופו של אדם פצוע לפעילות רגילה.

ריאן מרקאלי, מנהל וסנגור מחקר ועדת הרופאים לרפואה אחראית, אומר כי למאסק יש הרגל להציע דברים גדולים אבל לספק פרטים מועטים. לכן הוא מפקפק בנעשה מהסיבה שאין מידע זמין על האדם שקיבל את השבב או מצבו הרפואי, וכמו כן, הצלחה של השתל יכולה להיראות שונה בין אדם לאדם בהתאם למחלה של החולה.

בעשור הקרוב "ניוראלינק" מוסרים כי אם הכל ילך לפי התוכנית הם מתכננים להשתיל בניתוח את השבבים 11 פעמים ב-2024, 27 פעמים ב-2025 ו-79 ב-2026. ומאוחר יותר בקפיצה גדולה 499 ניתוחים ב-2027 ו- 22,204 עד 2030. 

עם מספרים כאלו ניתן להבין שהשבב יהיה חלק משמעותי מחיינו בעתיד ולכן חשוב להבין שהכנסת השבב למוחם של בני אדם גורר עמו השלכות והשפעות שונות ורבות על האנושות.

מנקודת מבט חיובית, שבבי מוח יכולים לסמל את הפוטנציאל לשיפור הטכנולוגיה האנושית. זה יכול לייצג עתיד שבו אנשים בעלי מוגבלויות יכולים לשפר את התפקודים הקוגניטיביים שלהם כמו הזיכרון ויכולות למידה, מה שיוביל לשיפור ברמת החיים שלהם ובמימוש הפוטנציאל שלהם.

כמו כן, שבב המוח המושתל מסמל גם מיזוג הדוק יותר של בני אדם עם מכונות. שילוב זה עשוי לייצג עידן חדש שבו הטכנולוגיה היא לא רק כלי אלא חלק בלתי נפרד מהקיום האנושי שמטשטש את הקווים בין ביולוגיה לטכנולוגיה. מהיבט רפואי, השבבים יכולים לסמל פריצות דרך בטיפול בהפרעות נוירולוגיות. מה שעשוי לייצג תקווה עבור אנשים הסובלים ממחלות כמו אלצהיימר, פרקינסון או שיתוק.

מנקודת מבט אחרת, הזמינות והגישה לטכנולוגיית השתלות שבבים במוח עשויות ליצור או להחמיר אי שוויון חברתי. הטיפול יהיה יקר וישריש את הבדלי המעמדות בחברה. יווצר עתיד שבו רק לאנשים מיוחסים יש גישה לשיפורים קוגניטיביים, מה שיוביל לפערים באינטליגנציה וביכולות בינם לבין אנשים שאין להם את האפשרות לגשת לטיפול מהסוג הזה. דאגה נוספת הקיימת אצל אנשים היא הדאגה לגבי השליטה, חלק עשויים לראות בשבבים המושתלים במוח סמל לאובדן שליטה פוטנציאלי, בין אם באמצעות מניפולציה חיצונית או השלכות לא מכוונות של השבב כמו תופעות לוואי על הבריאות הנפשית.

לסיכום, הפיתוח המהפכני הזה הוא נקודת דרך משמעותית לעולם טכנולוגי יותר, בו אנשים עם מוגבלות דיבור מסויימת יוכלו לתקשר עם העולם, אנשים עם מוגבלות קוגניטיבית יוכלו להסתדר בעולם באופן טוב יותר.הפיתוח אף מעלה שאלות וספקות לגבי מי שולט בטכנולוגיה החזקה הזו ומי יגן עלינו מפני שימושו לרעה?