במסגרת נושא העיתון של חודש ינואר "חששות או לא להיות" החלטתי לסקור את עולם ההייטק לאחר השנה הקשה בעבור ענף זה. בין היתר אתייחס לנתונים שפורסמו לא מזמן המשווים את שנה זו עם שנים קודמות, אסביר את הסיבות למשבר ואנסה להסביר מדוע ייתכן שהחששות יפוגו בשנה החדשה.
אין ספק ששנת 2023 הייתה קשה מאוד למדינת ישראל ולאזרחיה מכל בחינה אפשרית ועל כך יוכל להעיד גם שוק ההייטק הישראלי שסיכם את אחת מהשנים הגרועות ביותר שחווה אי פעם. נתונים חדשים של מכון המחקר והמדיניות SNPI שעלו בעקבות השנה הנוכחית מצביעים על ירידה דרמטית בכמות ההון המגויס לעומת שנת 2022. ב2023 חברות ההייטק הישראליות גייסו סך הכל 7.3 מיליארד דולר, ועל אף שנשמע שמדובר במספר אסטרונומי למעשה מדובר בירידה של דרקונית של 60% לעומת 2022, וזהו הנתון הנמוך ביותר זה 5 שנים (מאז 2018). אף על פי שמגמה דומה של ירידה באחוזי גיוס ההון נצפו גם באירופה ובארצות הברית, אם בוחנים את האחוזים ניתן לשים לב שהירידה באחוזי גיוס ההון (ואי לכך גם ההשפעה השלילית על שוק ההייטק במדינה) היא הרבה יותר משמעותית בישראל מאשר במקומות אחרים: באירופה ירידה של 44% ובארה"ב ירידה של 30% בלבד ומדובר בהבדל משמעותי. נקודה נוספת היא שהירידה השנה לא הייתה רק בסכום הכסף שהושקע בשוק אלא גם בכמות החברות שגייסו הון - בשנה זו רק 624 חברות מתוך כל השוק גייסו הון וזאת בהשוואה ל1099 חברות שגייסו ב2022 או ל1338 חברות שגייסו ב2021. בהמשך למגמה שלילית זו נפגעו גם חברות הסטארט-אפ הישראליות שברבעון האחרון של 2023 גייסו 1.3 מיליארד דולר ב78 סבבים - המספר הנמוך ביותר זה 6 שנים (מאז 2017) ונתון זה מעיד על הקושי הגדול של חברות לגייס הון מספיק משמעותי אם בכלל.
נתון נוסף שארצה להתייחס אליו הוא דו"ח האקזיטים שפרסמה פירמת ראיית החשבון PWC Israel בתחילת דצמבר שחשף גם הוא את החולשה בעסקאות מכירה והנפקות של חברות ישראליות. מדובר בצניחה של יותר מ50% לעומת 2022 ובשפל חסר תקדים שלא נראה כבר עשור. כמו כן סגירתו של יוניקורן (חברת סטארט אפ ששוויה מוערך ביותר ממיליארד דולר) הנדל"ן VEEV, מעידה על כך שאף חברה, לא משנה מה גודלה וכוחה לא חסינה מהשפעות המגמה הזו.
משקלול נתונים אלו ניתן לראות שמדובר בירידה משמעותית המשפיעה גם על חברות הסטארט-אפ וגם על השחקניות המרכזיות במגרש. ירידה המתבטאת הן בדרישה והן במוכנות לתת הון, המעידה על התכווצות התעשייה ועל צניחה דרמטית בהיצע החברות כמו גם על בעיות אמון של משקיעים זרים המתחילים לפקפק בכוחו של שוק ההייטק הישראלי. נתונים אלו הם סיבה לדאגה היות ומענף משגשג ומשמעותי הפתוח להשקעות מכל העולם, ההייטק הישראלי נכנס למצב של דעיכה.
השאלה המתבקשת בעקבות הנתונים הפסימיים האלו היא מהי הסיבה לירידה כזו משמעותית בכוחו של עולם ההייטק הישראלי, הידוע בכל רחבי העולם בחדשנות והצלחה. ההערכה הרווחת היא ששלושה גורמים השפיעו על ירידה זו, אם כי עדיין קיים ויכוח לגבי מהו הגורם המשמעותי ביותר.
הגורם הראשון הוא גורם המשפיע על עולם ההייטק העולמי והוא הירידה הכלל העולמית שנגרמה עקב עליית הריבית בעולם והרצון של משקיעים רבים להפנות כספים להשקעות בטוחות יותר. הגורם השני הוא ההפיכה המשטרית שגרמה למשקיעים רבים לחשוב מחדש על ההשקעה בישראל היות ומשקיעים בדרך כלל חוששים להשקיע במדינות עם מערכת משפטית מוחלשת ואכן באותם רבעונים שבהם ישראל הייתה בסערה על ההפיכה המשטרית נצפתה ירידה בכמות ההשקעות. הגורם השלישי הוא כמובן פרוץ מלחמת חרבות ברזל ב7.10 שכמו שהיא משרה אווירה של חוסר וודאות על כלל האזרחים היא גם משרה אווירה שכזו בקרבם של משקיעים הן זרים והן מקומיים, החוששים להשקיע את כספם תוך כדי מצב מלחמה שאי אפשר לדעת כמה זמן תימשך.
אם זאת, ישנם אלו הטוענים שעל אף הנתונים הקשים, ישנן עדיין סיבות לאופטימיות והזדמנויות שאם ינוצלו נכון אולי יצליחו להציל את ההייטק. לטענת אותם אנשים ישנם כמה גורמים שצריך להתייחס אליהם המצביעים על אפשרות של החזרת התעשיה על כנה.
הם מסבירים שעל אף הירידה הקיצונית שנצפתה ב2023 בהיקף גיוסי ההון בשוק ההייטק הישראלי אם מסתכלים על הנתונים של לקראת סוף השנה אפשר להצביע על התייצבות במספרים. אומנם לא מדובר על עליה (המספרים עדיין נמוכים), אך עצם ההתייצבות היא בשורה טובה. כמו כן לטענתם חלק מהירידה נובעת מהמאפיינים הגאופוליטיים של ישראל.
גורם נוסף שיש להתחשב בו הוא שבדרך כלל המשקיעים והיזמים בישראל מאחרים ברבעון אחד או שניים בתגובתם לתנודות כלכליות, אפילו שהמלחמה לחלוטין האריכה את הזמן הזה. כמו כן למרות הנתונים הקשים התגלה נתון די מפתיע בדוח של IVC – למרות המלחמה קיימת עליה מסוימת בגיוסים בשלבים הצעירים ביותר בחברות הישראליות (אם כי הם נערכים בעיקר על ידי משקיעים זרים שהחליטו לחזור להשקיע). נתון זה הוא אומנם סיבה לאופטימיות אך הוא לא מבטל את הנתון לפיו מספר החברות שמוקמות בישראל קטן משמעותית והגיע לשפל של 20 שנה.
הסבר נוסף לנתוני השנה הנוכחית שלא קשור למלחמה הוא שלעולם ההייטק הישראלי אין יתרון בתחום הבינה המלאכותית, שצובר תאוצה כבר שנים. על פי ליעד אגמון נציג קרן אינסייט בישראל: "אין בישראל את העומק המחקרי בתחום - לא נוצרה כאן שכבה של דוקטורנטים ומומחים מהאקדמיה - לכן האתגר הוא גדול בתחום הזה ויש הרבה שלא קורה פה מספיק, בזמן שהעולם התעורר בגדול". הוכחה לטענה זו היא לדוגמה הצלחתה הכבירה של חברת הבינה המלאכותית AI21 של פרופ' אמנון שעשוע שהייתה צריכה לגייס פעמיים בגלל עודף של משקיעים. כלומר, קיימים משקיעים שמוכנים להשקיע בישראל גם במצב הנוכחי, אך הם לא מעוניינים במה שיש לנו להציע וזו דווקא בשורה לא רעה כי זה מלמד שאם התעשייה תתאים את עצמה לשוק החדש היא תשגשג מחדש.
לסיכום, על אף הנתונים הקשים והירידה המשמעותית באחוזי השקעת וגיוס הון ולמרות שנדמה שתעשיית ההייטק הישראלי בדעיכה ובסכנה גדולה, נראה שעדיין יש לה תקווה. אני סבור שבמידה והגורמים הרלוונטיים יתעוררו בזמן ויסייעו לשוק לצלוח את התקופה הקשה הזו, ואם החברות ינקטו את האמצעים הרלוונטיים, תעשיית ההייטק הישראלית עוד תחזור לגדולתה ותשוב להיות מגדלור של חדשנות והצלחה כלכלית ברחבי העולם כולו.
Komentarze