בריאות וחששות

כיצד חששות משפיעות על גופנו ובריאותנו וכיצד להתמודד איתן?

במציאות המורכבת בה אנו חיים כיום, מצבים בהם אנו חשים לחץ וחרדה הפכו לשגרתיים. אנשים חווים לחץ וחרדה בגלל שפונו מבתיהם, חוששים למשפחותיהם ולחבריהם, מלחמה ועוד. אנחנו כתלמידים ממרכז הארץ יכולים להרגיש מנותקים מהסיטואציה כיוון שאנחנו כביכול רחוקים מאזורי הלחימה. למרות זאת גם אנחנו חווים לחץ ומתח, בין אם הוא נובע מהמלחמה, מתקופת מבחנים ועבודות בבית ספר, מיונים רבים וגיוס קרוב לצבא, שנה אחרונה ללימודים ועוד. בכתבה זו תגלו מה הן ההשפעות של לחץ וחרדה על הגוף והנפש ומהן הדרכים לצמצם אותן.

כשאתם נמצאים במצב לחוץ ומרגישים חרדה מופעלת בגוף תגובת "הילחם או ברח".

תגובה זו בעצם מכינה אתכם להתמודדות עם איום או סכנה מיידית. ברגע שהיא מופעלת משתחררים הורמונים שונים כמו קורטיזול, אשר משפיע על חילוף החומרים, על תפקוד מערכת החיסון, ומסייעים לגוף להתמודד עם לחץ על ידי שחרור אנרגיה. רמות גבוהות שלו בגוף יכולות להשפיע לרעה על הבריאות. הורמון נוסף הידוע לשמצה הוא אדרנלין, המגביר את קצב הלב ואת האנרגיה, מכוון את זרימת הדם לאיברים חיוניים ומכין את הגוף להגיב לאיום מסוים. בטווח הקצר, תגובה פיזיולוגית זו יכולה להגביר את הערנות, לשפר את זמני התגובה ולהכין את הגוף להתמודדות עם מצבי לחץ. אז אם נקלעתם למצב שבו גיליתם שיש לכם עבודה להגיש יום למחרת אולי באמת כדאי לגוף שלכם להילחץ, ככה לפחות אולי תחשבו יותר מהר ותהיו יותר מרוכזים, או שפשוט תעשו את העבודה כמה ימים לפני, בחירה שלכם. רק תוודאו לא להלחץ יותר מידי מכיוון שתגובת לחץ ממושכת עלולה להוביל לתוצאות מזיקות. 

מחקר מעניין שנערך על ידי האגודה הפסיכולוגית האמריקאית APA גילה כי לחץ וחרדה קשים יכולים לגרום לשינויים מידיים במצב הרוח, לשבש את דפוסי השינה ואף להביא לפגיעה בתפקוד הקוגנטיבי. אנשים עלולים לחוות עצבנות, קשיי ריכוז ולגרום לשרירים להיתפס, לכל אלו יכולים להיות השפעות רעות על התפקוד היומיומי.

לחץ וחרדה כרוניים, אם לא מנוהלים טוב עלולים להזיק לבריאות הנפשית והגופנית כאחד. מחקרים רבים הוכיחו את הקשר בין לחץ ממושך לסיכון מוגבר לפתח מצבים חמורים כגון מחלות לב וכלי דם, הפרעות אוטואימוניות והפרעות בריאות הנפש כמו דיכאון וחרדה.

מחקר שנמשך זמן רב שפורסם במכללה האמריקאית לקרדיולוגיה ACC, עקב אחר משתתפים במשך מספר שנים, וחשף קשר ישיר בין לחץ כרוני לסיכון מוגבר למחלות לב. הממצאים מדגישים את החשיבות של התייחסות ללחץ כגורם קריטי במניעת סיבוכים בריאותיים ארוכי טווח.

זאת ועוד, ההשפעה שלו על בריאות הנפש היא משמעותית במיוחד. לחץ מתמשך יכול להביא להפרעות פסיכיאטריות שונות. רמות לחץ גבוהות יכולות להחמיר מצבים קיימים או לעורר את הופעתן של הפרעות כגון הפרעת חרדה כללית, פאניקה ודיכאון.

לחץ וחרדה יכולים להשפיע עלינו. ולכן יש למצוא דרכי התמודדות כדי להפחית את הסיכון להשלכות ארוכות טווח על בריאות הנפש והגוף.אז מה הן השיטות היכולות להיות יעילות על מנת להפחית את החרדה והלחץ?

על פי מידע שאספתי מתלמידי בית הספר, הידע האישי שלי בנושא ומאתרי אינטרנט ישנן מספר דרכים לטיפול בנושא.

ראשית, תלמידים רבים בבית הספר אמרו שפעילות גופנית עוזרת להם להתמודד עם מצבי לחץ. ריצה, שחייה, אימונים בחדר כושר או אפילו הליכה מפחיתה את רמות החרדה ומשפרת את מצב הרוח. מחקר שנערך למשך 6 שבועות שבו השתתפו 185 סטודנטים באוניברסיטה מצא כי עיסוק בפעילות גופנית כלשהי פעמיים בשבוע מורידה משמעותית את רמות הלחץ הנובעים מחוסר וודאות. יתר על כן, פעילות זו שיפרה את הדיכאון והקלה על התסמינים מהם סבלו הסטודנטים. לכן אם אינכם פעילים גופנית ואתם נמצאים בלחץ נסו לאט לאט להתחיל בפעילות ספורטיבית.

תלמידים המתרגלים יוגה ומדיטציה העידו על הפחתה בחרדות ובלחץ. באופן כללי יוגה זכתה לפופולריות נרחבת כאמצעי להפגת מתחים באנשים בכל הגילאים. המטרה העיקרית בעיסוק ביוגה היא להדגיש ולהרגיש את החיבור בין הגוף לנפש באמצעות מודעות מוגברת לנשימה ולגוף ובכך להפחית ביעילות לחץ וחרדה וכך לתרום למצב נפשי טוב יותר.

תוצאות חיוביות אלו קשורות להשפעה של יוגה על מערכת העצבים ובהפחתת רמות הקורטיזול, לחץ הדם וקצב הלב. אז אם אתם מסוג האנשים הלחוצים נסו את אחת מדרכי ההתמודדות האלו, לבד או עם חברים, וראו כיצד רמות הלחץ והחרדה שלכם משתנים אם הזמן.

לסיכום, לחץ יכול להועיל לפעמים, אך כמות מוגברת שלו עלולה להזיק ואף לגרום לפגיעה רצינית. מומלץ למצוא דרכים להתמודדות ולוויסות הלחץ והחששות במיוחד בתקופה המורכבת בה אנו נמצאים.