מצב החקלאות בארץ בצל המלחמה והשנה החדשה

בעקבות המלחמה נוצרו בעיות מרובות באגף החקלאות בישראל, מביניהן: מחסור בעובדים בשל עזיבת העובדים הזרים, טילים שנפלו על חוות ושדות והפינוי מהצפון.

בעיות אלו לא מקבלות מספיק אור בימינו אף שהן חשובות, הרי בלי החקלאים אין מזון חוץ מיבוא מחו"ל וגם לדרך זו יש בעיות וקשיים מחותים שמשתלטים על סירות יבוא ועד לחרם ימי ממדינות ערב דברים שגרמו להתארכות במסלולי ההובלה, כל הקשיים הללו מראים מדוע אנו צריכים חקלאים מקומיים ואין עלינו להסתמך על תוצרת חו"ל.

כעת ארחיב על הנזקים הרבים בצל המלחמה על החקלאים וקניינם, ראשית אזכיר כי במלחמה טילים רבים נפלו על שטחים חקלאיים והרגו אלפי עופות והשמידו גידולים ושדות שלמים בצפון ובעוטף עזה, הפינויים באזור הגולן גם הם לא תרמו למצבם שכבר היה קשה וכעת הוא קשה 

מנשוא - חקלאים רבים פושטים רגל בשל מחסור באנשים לקטיף היבולים ועל כן טונות של מזון כשיר למכירה הולך לפח ונרקב כי לא נאסף בזמן.

החקלאים כיום שורדים אך ורק בזכות מתנדבים שבאים ותורמים את חלקם למדינה באמצעות עבודת כפיים שנעשתה על ידי עובדים זרים לפני המלחמה. אף שכמות המתנדבים עצומה אין הדבר מספיק לשם שגרה, החקלאות צריכה שיקום והדרך לשיקום תלויה בעיקר בממשלה יש גבול עד כמה האזרח יכול להשפיע על אגף שלם במדינה.

בעידן בו המודעות לשמירה על הסביבה הולכת וגוברת, נושא של תזונה בת-קיימא תופס מקום בדיון הציבורי. תזונה בת-קיימא היא מושג המתייחס לפיתוח ולשימור של מערכות תזונה שעונות על הצרכים התזונתיים של האוכלוסיות היום, מבלי לפגוע ביכולת של דורות עתידיים לקבל את הצרכים התזונתיים שלהם.

תזונה בת-קיימא, המיטיבה עם האדם ועם כדור הארץ, כוללת מספר היבטים: שימוש יעיל במשאבים; שימור הסביבה; קידום צדק חברתי – מזון בריא וזמין לכולם, תוך תמיכה בקהילות חקלאיות והעובדים בענף; תזונה בריאה ומגוונת באמצעות עידוד של דיאטה מאוזנת המבוססת על מזון מקומי, עונתי ומגוון.

המלחמה והשלכותיה חשפו את היוזמה ואת רוח ההתנדבות הישראלית, כשלצידה מרכיבים שונים של תזונה בת-קיימא. אחד הפתרונות היעילים והמשמעותיים ביותר להשגתה היא העדפת צריכה של מזון מקומי. 

וכך כשיבוא מוצרי מזון ממדינות כמו טורקיה הצטמצם מאז תחילת המלחמה ומדרום עוצרים החות'ים מתימן את תנועת הספינות לנמלי ישראל, אנחנו מוצאים את עצמנו עם הרבה יותר מזון מקומי.

להשתלבות בהתנדבות בחקלאות יש תרומה נוספת. "אפקט איקאה", כפי שמכנה זאת פרופסור דן אריאלי מומחה לכלכלה התנהגותית. אנו אוהבים יותר ספריה שהיינו שותפים בהרכבת המדפים שלה, מספריה שרכשנו מנגר. באופן דומה, כך גם לגבי ירקות ופירות שהיה לנו חלק בשתילה, בהשקיה, בקטיף, באריזה או בהפצה שלהם. אנו נהנים מהם והם אף טעימים לנו יותר מכיוון שהם פרי עמלנו.

ההתנדבות מיועדת בעיקר לנוער הבוגר ולמבוגרים, אך קיימות גם אופציות להתנדבות לנוער הצעיר יותר – בגילאי 12 ומעלה. זוהי הזדמנות לפעילות משפחתית מהנה בימים קשים אלו, לחינוך להתנדבות וגם לחינוך לתזונה נכונה. אך יש לזכור כי ללא תמיכה כלכלית מהממשלה המצב יחמיר - המתנדבים לא יוכלו להמשיך להתנדב לצמיתות הדבר זמני בלבד וכעת משמש לעיכוב הקריסה של כל אגף החקלאות בצפון ובעוטף וההשלכות לדבר יהיו קטסטרופליות. 

שאלות רבות עומדות על הפרק כעת, מה עתיד לקרות לאחר המלחמה כאשר המפונים יחזרו לבתיהם? האם הנזק לחקלאות יטופל? האם העובדים הזרים יחזרו? האם התקציב החקלאי יגדל? כל אלו אפופות מסתורין ותלויות בהחלטות הממשלה בסיום המלחמה.

כעת, כאשר יום העצמאות כבר חלף לו ושנה חדשה הגיעה על מדינתנו היפה, החקלאות במשבר הגדול כמעט כמו בתקופת הצנע, הרי מתנדבים רבים לקראת גיוס, ועדיין לא חזרו העובדים הזרים כפי שציינתי לפני כן כתוצאה מכך המצב נראה עגום, הרי מבין הקשיים הרבים של אגף החקלאות יגדל הקושי של כוח העבודה החקלאי.

 סקר שערך מכון המחקר מיגל מגלה: ירידה בממוצע של 35% בייצור ובהכנסה לחקלאי ישראל וירידה של כ-70% בייצור והכנסות לחקלאות בעוטף עזה. מהסקר עולה כי 89% מהחקלאים הישראלים דיווחו על נזק כלשהו, ו- 96% מהחקלאים צופים פגיעה נוספת במשק בשלושת החודשים הקרובים. בפני החקלאים בעוטף ובאזור הצפון עומדים האתגרים הגדולים ביותר, במיוחד עקב בעיית הגישה לשטחים החקלאיים, שהוכרזו כשטח צבאי סגור. כלל האזורים נפגעו רבות וההשפעה צפויה להימשך עוד חודשים רבים.

יונתן בוצר, חקלאי ממושב מחולה, הבין כבר לפני שמונה שנים שאת החקלאות צריך להציל עם הרבה ידיים עובדות, לכן הקים ויזם את התוכנית "חיבורים בחקלאות" שגם היום מסייעת לעשייה מרגשת בשטח. את בוצר אנחנו תופסים תוך כדי מילואים, בין שמירה לשמירה באזור יו"ש, כשהוא נמצא כבר חודש שלם בצו 8, ומתפעל את החמ"ל מרחוק.

"יומיים אחרי שכל הסיפור הזה החל אני כבר הייתי במילואים בצו 8 ובעצם תוך כדי התחלנו להרים את הראש בארגון ולהבין איפה אנחנו עומדים. מיד הבנו שאנחנו חייבים להגיב במהרה לאירוע הזה מכיוון שהמצוקה הייתה גדולה. הפועלים לא יכולים להגיע, התאילנדים ברחו ועבור הרבה מאוד חקלאים - ואני מדבר איתך על כל חלקי הארץ, ובפרט בדרום - הברירה היא להיות או לחדול. 

זה כבר לא עניין של עונה פחות טובה, אלא אנשים שמאבדים הכל, שפשוט רואים את הפרי שלהם נובל ונרקב והלכה עונה שלמה, ואין מה לעשות". החקלאים פנו לעזרה, ותוך יומיים התארגן חמ"ל בסיסי בדרך לא דרך.

"יש לנו שש משרות קבועות ורכזים שעובדים לאורך השנה בכל מחוז בארץ, אבל כולם היו מגויסים, אחד בלבנון, אחד בעזה ואני בשומרון. נשארנו עם איילה המזכירה של הארגון שהיא בעצם היסוד לכל הדבר הזה, שלקחה את המושכות לידיים והיא פשוט תפעלה אופרציה ארצית, כשאני מדי פעם יורד משמירה, פותח את הוואטסאפ ומעביר כמה הודעות שאני יכול".

לפני כשלושה שבועות התפרש החמ"ל לכל רחבי הארץ ואיגד בתוכו מוסדות חינוך ומתנדבים רבים. "הכי ריגש אותי לראות, עוד לפני שהקבוצות הפורמליות של המתנדבים שלנו החלו לחזור לפעול, הוא שאנשים שאנחנו לא מכירים, אקראיים לגמרי, שפשוט ראו קישור ששמנו בפייסבוק, פשוט נרשמו ושובצו באופן אקראי לחלוטין.

לסיכום, מצב החקלאות בארץ אינו אופטימלי מהסיבות שהגיתי לפני כן, למרות זאת נעשים מאמצים של אנשים טובי לב לשם שיקום החקלאות, יש לזכור את הטוב ואת האחווה של הישראלים, כי בזכותה החלקאות בכלל בתהליכי שיקום ויש לנו תוצרת כחול-לבן בחנויות, זוהי התחלה - צעד לעבר שיקום נזקי המלחמה הארורה הזו, אז ניתן שבח היכן שראוי, למתנדבים ולכל האנשים שקונים תוצרת הארץ ותורמים כלכלית לחקלאות.