חשיבות הקשר עם ארה''ב – והגדת לבנך

כמעט 60 שנים של ידידות, מה עתיד היחסים בין ישראל לארצות הברית?

לכבוד יציאת גיליון חודש אפריל בעיתון תחת הנושא ''והגדת לבנך'' חשבתי על נושא שהייתי רוצה להעבירו הלאה לדור הבא. נושא שיהיה חשוב וקריטי לעתידינו האישי, כאינדיבידואלים ולעתיד המדינה- על חשיבות הקשר של מדינת ישראל עם ארה''ב, שנראה בתקופה האחרונה רופף ובסיכון בעקבות מספר אירועים דיפלומטיים שהתרחשו עקב המלחמה. 

במרוצת השנים הקשר בין ישראל לארה''ב ידע עליות ומורדות: ארצות הברית התעניינה בארץ ישראל עוד לפני קום המדינה (בימי היישוב היהודי במאה ה-19), אך לאחר מלחמת העולם הראשונה הקשר עם ארה''ב הופסק זמנית. עם זאת, במהלך עליית גל האנטישמיות הנאצית במלחמת העולם השנייה, ארה''ב חזרה לגלות עניין בארץ ישראל ולתמוך בישראל במלחמה, זאת לאחר הפעלת לחץ של יהודי ארצות הברית על הממשל לסייע ליהודים הנטבחים. 

בימים אלה, בשליטת רוזוולט, הייתה דעה חיובית כלפי ישראל וכך גם בימי הנשיא טרומן (נשיא ארה"ב שהחליף את רוזוולט שמת במהלך מלחמת העולם השנייה) – זאת מאחר שלארצות הברית, בנוסף למספר מעצמות אירופה נוספות כגון צרפת ובריטניה, היו אינטרסים באזורה של מדינת ישראל: בריטניה עוד שלטה באזור על מספר מדינות ערביות, כך גם צרפתו ארצות הברית. המדינות ניהלו קשרים עם הערבים באזור שסיפקו להם נפט – כלומר היה להן אינטרס כלכלי בעיקר.

הארי טרומן, נשיא ארצות הברית שבתקופתו הייתה תמיכה חלקית בישראל

ארצות הברית אמנם תמכה בהקמת מדינה יהודית בארץ ישראל ובתוכנית החלוקה אך בשנים הראשונות של המדינה, ארה''ב קיימה את חוק אמברגו הנשק של האו''ם אשר אסר על מדינות העולם למכור נשק צבאי לישראל (הFBI אף עצר והכניס למאסר יהודים מסוימים ומנע מהם להעביר נשק לישראל). בשנים אלו ידידתינו הגדולה ביותר הייתה ברית המועצות, צ'כוסלובקיה מכרה נשק דרך ברית המועצות והייתה ספקית הנשק הצבאי הגדולה ביותר לישראל בשנים אלו. זאת מאחר שלברית המועצות גם כן היה אינטרס כלכלי ועניין רב באזור המזרח התיכון. 

עם זאת, בזמן ההפיכות בשנות ה-50 שהתרחשו במדינות ערב, לדוגמא: במצרים ב1952 התרחשה מהפכה ("מהפכת הקצינים החופשיים") שבעקבותיה הופל המלך פארוק שהיה תומך נלהב של המערב ועלה במקומו נאצר שתמך במזרח ובברית המועצות. בנוסף היו גם הפיכות בירדן וסוריה בהן היו מלחמות אזרחים במהלך שנות ה-50 ומהפיכה שלטונית אכזרית בעיראק שגם עברה לצד המזרחי.

מהפכת הקצינים החופשיים, בתמונה: מנהיגי המהפכה, מוחמד נגיב וגמאל עבד אל נאצר

בעקבות המהפכות החלו מדינות ערב לפנות לברית המועצות שבינתיים הפסיקה כמעט לגמרי את התמיכה בישראל. הסיבה לכך היא שברית המועצות מצאה מדינות שיספקו את האינטרס שלה באזור ויחזקו אותה כלכלית.

לאחר תמיכתן של מדינות ערב רבות במזרח, החלו המעצמות (בריטניה וצרפת) לתמוך בישראל במקום, מאחר שלא רצו לאבד את שליטתם באזור (עוד היו להם אינטרסים רבים באזור והם רצו להישאר חלק מהשליטה במזרח התיכון). 

וכמו בהרבה מצבים מדיניים אחרים ועל פי המושג בכלכלה שנקרא "משחק סכום אפס"- שלפיו כאשר אדם מרוויח משהו הוא מרוויח אותו על חשבון אדם אחר (שיוצא מופסד). צרפת ובריטניה החלו להיות התומכות הגדולות של ישראל בשנים אלו וצרפת אף הייתה בשנים אלו ספקית הנשק העיקרית של ישראל.

במבצע קדש, הקשר בין בריטניה וצרפת לישראל הגיע לשיא חדש כאשר נלחמו יחד במערכה נגד המצרים. אף על פי כן, עם הזמן החל לעלות ולהתגבר גל אנטישמיות בצרפת אשר עשתה אמברגו של איסור נשקים על ישראל והפסיקה למכור לנו ציוד צבאי. מכאן (ממלחת ששת הימים שהתרחשה בשנת 1967), החלה ארצות הברית להיות תומכת של ישראל. בעוד ששאר העולם לא תמך בישראל במהלך מלחמת ששת הימים וכמעט כל העולם התנגד לנו, ארצות הברית הייתה שם וסייעה לנו להילחם. מאז אותם ימים, ארצות הברית הינה התומכת הגדולה ביותר שלנו והפכה מאז לידידתנו הגדולה ביותר אשר מסייעת לנו בכל עת שאנו צריכים.

בימים אלה, עקב המלחמה בעזה והלחץ ההולך וגובר על נשיא ארצות הברית, ביידן. ביידן אשר נמצא בעיצומה של מערכת בחירות קשוחה נגד דונלד טראמפ, מנסה לרצות את שני הצדדים ועדיין לצאת מרווח בכדי לזכות בבחירות. בשל כך, ביידן מנסה להלך בין הטיפות ונתניהו מבקר אותו רבות בעקבות ההשתהות הזו ואי התמיכה הברורה ללא משוא פנים.

כתוצאה מהמתיחות בין המדינות אשר הולך וגובר ככל שהזמן עובר והמלחמה המתישה בעזה נמשכת, ישנו חשש משמעותי ואמיתי לאיבוד היחסים החשובים עם ידידיתנו הגדולה בכמעט 60 השנים האחרונות. 

לסיכום, לדעתי יש להמשיך את היחסים החשובים עם ארצות הברית שכן היא בעלת הברית הגדולה ביותר שלנו בשנים האחרונות, שעזרה לנו בכל זמן שהיינו צריכים את עזרתה בעוד ששאר העולם היה נגדנו. בנימה זו, נקווה לימים טובים יותר!

.