הדלקים המאובנים, נפט ופחם, שימשו את האנושות במשך מאות שנים כמקור אנרגיה עיקרי. הם שימשו לתחבורה, ייצור חשמל, חימום בתים ובתעשייה. עם זאת, הדלקים הללו אינם מתחדשים וככל שהם ניכרים ומתכלים, מחירם הולך ועולה. יתרה מזאת, שריפת דלקים אלו גורמת לפליטת גזי חממה התורמים לשינויי האקלים, לאיכות אוויר ירודה ולפגיעה בבריאות הציבור. אז מה יעלה בגורלנו כאשר יגמר הנפט?
עידן הדלקים המאובנים הולך ונכחד. נפט ופחם, שהיוו את עמוד השדרה של הכלכלה העולמית במשך מאות שנים, הולכים ומתכלים. כתוצאה מכך, אנו עומדים בפני צומת דרכים היסטורי: האם אנו מוכנים לעבור לעולם חדש בו אנרגיה נקייה ומתחדשת תהווה את מקור האנרגיה העיקרי?
המעבר לעולם ללא נפט ופחם טומן בחובו אתגרים רבים. ירידה בייצור הדלקים הללו עלולה להוביל למחסור באנרגיה, שיפגע בכלכלה העולמית. מחירי האנרגיה צפויים לעלות משמעותית, מה שיקשה על אנשים רבים לשלם עבור חשמל, חימום ותחבורה. תעשיות רבות, המבוססות על דלקים מאובנים, יצטרכו למצוא דרכים חדשות לייצר את מוצריהן, ועובדים רבים עלולים לאבד את עבודתם.
לפי נתוני מכון הנפט, אמצעי הייצור הנפוץ ביותר הוא עדיין נפט: בשנת 2005 השתמשה האנושות בכ-4 מיליארד טונות נפט, שהיו 38.1% מכלל צריכת האנרגיה. שני שלישים מכלל הנפט נצרך לשימוש בתחבורה. הפחם היווה 24% מכלל צריכת האנרגיה העולמית בשנת 2005; הגז הטבעי היה 23.6%; האנרגיה ההידרואלקטרית (חשמל המיוצר בכוח המים) היוותה 6.5%; האנרגיה הגרעינית- 6.4%, וכל השאר (כולל אנרגיה סולרית) 1.3% בלבד.
"במהלך המחצית הראשונה של המאה הנוכחית, נהיה עדים לשינויים מפליגים בהרכב מקורות האנרגיה בעולם ובטכנולוגיות להפקת האנרגיה". כך אמר עמיר מקוב, יו"ר המכון הישראלי לנפט ולאנרגיה בכנס שערך המכון בנושא האנרגיה המתחדשת.
"ישראל הייתה לפני שני עשורים מדינה מובילה בתחום האנרגיה הסולרית", אמר מקוב, "אך הממשלה לא הקצתה לכך משאבים. עלינו להשקיע במחקר ופיתוח בתחומים אלה כדי לחזור למקום בו היינו, למען עתידנו".
לדברי מקוב, האנושות השתמשה בשנת 2005 באנרגיה שווה בהיקפה ל-10.5 מיליארד טונות נפט.
עוד עולה מנתוני המכון כי לפי קצב התפוקה הנוכחי של הנפט, עתודות הנפט יספיקו רק ל-26 שנה נוספות מ2024. ייתכן שהעתודות יספיקו לזמן ארוך יותר אם יתגלו בארות נפט חדשות. מצד שני, עשויות עתודות הנפט להספיק לזמן קצר עוד יותר במידה וקצב השימוש בנפט ימשיך לגדול בעקבות גידול האוכלוסייה והעליה ברמת החיים. עוד עולה מנתוני המכון כי עתודות הגז יספיקו ל-56 שנים בלבד ועתודות הפחם ל-126 שנים החל משנת 2024.
"הגורמים העיקריים למהפכה הצפויה במשק האנרגיה העולמי הם הידלדלות עתודות הנפט, התייקרות מקורות האנרגיה, התלות הגוברת באספקת הנפט מהמזרח התיכון והתחזקות המודעות לפגיעת גזי הפליטה באיכות הסביבה", אמר מקוב, "בנוסף לבעיית העתודות המצומצמות, קיים איום ממשי על סדירות אספקת הנפט, כיוון ש-63% מעתודות הנפט נמצאות במזרח התיכון". מקוב מעריך כי תוך 20-15 שנה תהיה 50% מצריכת הנפט תלויה באספקה מהמזרח התיכון.
מה יקרה לאחר שייגמר כל הנפט והפחם בעולמנו?
החלפת מקור צריכת האנרגיה העולמי מנפט ופחם לאנרגיות נקיות אינה משימה פשוטה. מדובר בתהליך שדורש השקעה גדולה במחקר ופיתוח, תשתיות חדשות והקמת מערכות תעבורה ותעשייה מחדש. בנוסף, עלינו להתמודד עם אתגרי אפקט החממה ושינויי האקלים הקשים שמתרחשים ברחבי העולם.
במהלך השנים האחרונות, ראינו צמיחה משמעותית בשימוש באנרגיות חדשות וידידותיות לסביבה. מדינות רבות בעולם התחייבו לקדם הקמת תחנות סולאריות ורוח ולהפחית את השימוש בנפט ופחם. כמו כן, מתקיימים מאמצים רבים לשיפור טכנולוגיות סולאריות ורוח כך שהן יהיו יותר יעילות.
"יש שלל סיבות המחייבות הקטנת התלות בנפט ועיסוק מידי באנרגיות חלופיות. עלינו להקטין את השימוש בדלק לתחבורה באמצעות מעבר לשימוש בדלקים מתחדשים כמו ביופלקס ופיתוח טכנולוגיות הנעה חדשות כולל הנעה חשמלית, תאי דלק וטכנולוגיות מימן. את החשמל והאנרגיה לתעשייה יהיה עלינו להפיק מגז טבעי, אנרגיית השמש, אנרגיית הרוח וביומס", אמר מקוב.
אין ספק שעידן זה מביא איתו אתגרים ופתרונות חדשים. היכולת לשפר את איכות האוויר ולהפחית את הזיהום הנגרם בעקבות שימוש בנפט ובפחם משנה את כללי המשחק. כמו כן, הקמתם של מתחמי אנרגיה ירוקים יכולה ליצור יציבות גיאופוליטית חדשה, כאשר מדינות ינצלו את היכולות הטכנולוגיות שלהן ויציבותן הכלכלית על מנת להפיק אנרגיות נקיות.
למרבה המזל, המחקר והפיתוח בתחום האנרגיה התקדמות מאוד בשנים האחרונות. טכנולוגיות חדשות וחכמות מתפתחות במהירות, והשקעות בתחנות אנרגיה מתחדשות מתרחבות. מאמצים כאלה מקדמים את העברת העולם לתקופת אנרגיה חדשה, שתספק אנרגיה יציבה, נקיה וזמינה לדורות העתיד.
לסיכום, עם סיום עידן הנפט והפחם, העולם בדרך לשינויים היסטוריים בתחום האנרגיה. הדלקים המאובנים ששימשו כמקור עיקרי לאנרגיה במשך מאות שנים, הם בעליי השפעות מזיקות לסביבה, ולכן המעבר למקורות אנרגיה חדשים ונקיים הוא לא רק דרישה מוחשית, אלא גם הזדמנות עצומה ליצירת שינוי חיובי ולהגברת ההתמקדות בידע ופיתוח טכנולוגיות חדשות.
האתגרים העיקריים בהקמת תשתיות לאנרגיה ירוקה כוללים את התלות העתידנית בנפט ובפחם ואת המאבק בשימוש ברכבים צורכי דלק ובתעשיית התעבורה הגדולה. עם זאת, ההתקדמות המתמדת בטכנולוגיה, בחשיבה ירוקה ובתעשיית האנרגיה המתחדשת תוביל ליצירת מתקנים ייחודיים וחכמים, המספקים אנרגיה בצורה יעילה ונקיה.
ההתמקדות באנרגיה ירוקה אינה מהלך רגעי, אלא רעיון שמטרתו ליצור שינוי עבורנו ועבור דורות העתיד. בהתבסס על חדשנות, השקעות במחקר ופיתוח, ושיתוף פעולה בין מדינות, ניתן להבטיח את עתיד האנרגיה החלופית ולקדם יוזמות לשימור סביבתי וחברתי.
בתקווה רבה שבעתיד נוכל להגיד לבנינו איך היה בתקופת הנפט והפחם, בעוד העולם כבר מצא חלופות ולא נצטרך להשתמש בחומרים אלו יותר.
