רצח, אונס, התעללות בחיים ובמתים כאחד, הזוועות שקרו ב7 באוקטובר נתנו לנו קריאת השכמה שהזכירה לנו כמה עמוק ומבחיל הרוע האנושי, כזה שכמותו לא נראה מאז השואה. מה יכול להביא אדם לרוע ואי אנושיות שכזו, וכיצד זה מתקשר עם הזוועות שקרו בשואה?
כחצי שנה עברה מאז ה7 באוקטובר, אותו יום ארור בו ארגון הטרור חמאס פלש לשטח ישראל וטבח, השפיל, אנס, רצח, השחית וחטף אזרחים ישראל ועובדים זרים. במהלך ה7 באוקטובר טרוריסטים מהחמאס הראו אכזריות וברוטליות שלא נראו כמותם מאז השואה, במסגרתה הנאצים טבחו, השפילו, ורצחו (ועוד הרבה דברים בל יתוארים) יהודים, רק בשל היותם יהודים. בכל יום שעובר עוד ועוד תיעודים, עדויות וראיות על הזוועות מגיעות לעיני הציבור, ואיתן מגיעים גם הסבל והידיעה יחדיו - איך יכול להיות שהתרחש אירוע מזעזע שכזה. כמו כן, נשאלת השאלה מה מניע בני אדם לעשות מעשים מזוויעים ואנטי-אנושיים.
מה הופך אותנו לרעים? האם האדם נולד טוב מטבעו או שהוא רע בבסיסו?
ישנם מחקרים עוד החל מהמאה ה17 וה18, של אנשים שהתחילו לשאול את עצמם האם טבע האדם טוב או רע. מחקרים אלו נמשכו במשך דורות רבים על מנת לנסות להגיע לתשובה חד-משמעית. ישנם מספר פילוסופים אשר מציעים שלל עמדות בסוגיה לדוגמת הובס שטען כי טבע האדם הוא "מתבודד, נבזי ואכזרי", זאת בניגוד לפילוסוף רוסו אשר האמין שבני האדם נולדים טובים מטבעם וזוהי דווקא הסביבה שבה נמצאים בני האדם שגורמת להם לרוע.
אמנם יש ניסויים המצביעים על כך שהאדם טוב מטבעו, למשל פעוטות המראים אמפתייה ובוכים כאשר תינוק אחר בוכה ומנסים לעזור למישהו שנפצע פיזית מולם, אך ניסויים רבים מצביעים דווקא על כך שהאדם רשע מטבעו. דוגמה לניסוי כזה הוא ניסוי מילגרם (1961) שבו, על כל תשובה לא נכונה של התלמיד, "המורה" שהיה המשתתף בניסוי היה אמור לתת מכת חשמל בתור עונש חינוכי על תשובה לא נכונה. מכות החשמל נעו החל מ-5 וולט על ל-400 וולט, עוצמה שיכולה להיות קטלנית. התלמידים, שלא באמת קיבלו מכת חשמל והיו "שחקנים" בניסוי, עשו קולות של כאב וצעקו כאשר היו מקבלים, לכאורה, את מכת החשמל. תוצאות האמת היו מפתיעות במיוחד - 65% ממשתתפי הניסוי נתנו את המנה המקסימלית של מכות חשמל של 400 וולט! וכולם, הגיעו עד לרמה של 300 וולט לפחות. גם כשמשתתפי הניסוי הביעו תהיות והתנגדות במהלך הניסוי, הם המשיכו לציית לאחראי הניסוי שהורה להם להמשיך לחשמל את ה"תלמידים" שענו תשובות לא נכונות. נמצא שהציות לדמות סמכותית היה מוחלט.
לאחר מלחמת העולם השנייה פסיכולוגים מכל העולם "קפצו" על פושעים נאצים והעבירו אותם שורה של מבחנים פסיכולוגיים. השערתם טרם ביצוע המבחנים הייתה שאנשים אלו פסיכופטים או משוגעים שהרי אדם "רגיל" לא יהיה מסוגל לבצע כאלו זוועות. אך למרבה ההפתעה הם טעו, לפי המבחנים הפסיכולוגיים לא היה בהם שום דבר חריג. בעקבות תוצאות אלה פותח "סינדרום הרוע" הקובע כי רוע הוא דבר שניתן לטפח. תהליך שבו הסביבה משכנעת אותך שקבוצת אנשים היא לא בני אדם נקרה דה-הומניזציה, ותהליך זה מסביר פסיכולוגית איך בני אדם מסוגלים לבצע כאלו זוועות.
בכך, אנו מגיעים להשוואה הבלתי נמנעת בין מה שקרה ב7 באוקטובר ומה שקרה בשואה.
לפי מומחים בתחום מדעי הרוח, קיצוניות דתית אחראית לא פחות לתהליך הדה-הומניזציה. חמאס השולט בעזה מ2007 גידל דור שרואה את היהודים כ"לא אנושיים", בעזרת הקוראן ארגון הטרור חמאס, וארגונים כמותו, מסיתים אנשים כנגד היהודים. זאת למרות שבקוראן כתוב כי היהדות היא דת מקודשת, אלא שחמאס טוען שהיהודים עיוותו אותה ולכן צריכים להיענש. כך חמאס הנחיל והתחיל תהליך דה-הומניזציה במחבלים טרוריסטים אלו אשר ביצעו זוועות בל יתוארות באזרחי ישראל ב7 באוקטובר.
בשביל להוסיף חטא על פשע, מחבלי חמאס שפלשו לישראל ב7 באוקטובר לקחו "קפטגון", סם ממריץ שמדכא פחד וגורם לעירנות ממושכת וחוסר תיאבון. הסם איפשר למחבלי חמאס לבצע את מעשי הזוועה האכזריים בקור רוח ובאדישות, בדומה לחיילים נאצים במלחמת העולם השנייה אשר השתמשו באופן תדיר ב"פרוויטין" שהחומר הפעיל בו ידוע כיום כקריסטל מת'. כך, חוץ מהשפעה של הסביבה על המחבלים, השתמשו בסמים אשר עזרו להם לבצע זוועות מבלי להניד עפעף.
לאחר החקירות של מחבלי הטבח ב7 באוקטובר אמר אחד החוקרים, "כולם מדברים, חלקם בוכים בחקירה", בנוסף אמר על המחבלים כי "רואים שהם עשו את המעשים מתוך אמונה". מדבריו של החוקר ניתן לראות את גודל ההשפעה הפסיכולוגית שעברו מחבלים אלו, ואת השנאה שיש בהם כלפי היהודים. תגובת המחבלים למעשיהם ב7 באוקטובר עולה בקנה אחד עם תגובת החיילים הנאצים, שלאחר המלחמה הכריחו אותם לצפות בזוועות שהתחוללו במחנות הריכוז וההשמדה. להלן - תמונה של חיילים נאצים שהכריחו אותם לצפות בזוועת שהתחוללו במחנות הריכוז, לאחר מלח"ע ה2 מ1945.
אמנם ב7 באוקטובר מספר הנרצחים היה קטן בהרבה מאשר מספר הנספים בשואה, אך הוא מביא מחדש משמעות למילים "נזכור ולא נשכח" ו"לעולם לא עוד". אלא שהפעם קיים שוני מהשואה, והוא שהאסון קרה במדינת ישראל, מדינת היהודים. המדינה בה יהודים אמורים לחיות ללא חשש שיטבחו, שיושפלו או שיאנסו. מדינה בה יש להם זכויות מלאות, בה הם יכולים לשבת בכל ספסל ציבורי, מדינה בה יש להם חופש וביטחון. הזוועות שהתרחשו ב7 באוקטובר אשר שודרו בכל העולם ואפילו גרמו ליועץ לביטחון לאומי של ארצות הברית לפרוץ בבכי בשידור חי, אמנם לא שודרו בישראל מסיבות ברורות, אך למרות זאת "נזכור ולא נשכח". צמד המילים הזה, המלווה אותנו מאז השואה וכעת גם מאז ה7 באוקטובר, צמד מילים שבו גלום עבר שחור ועתיד לבן, צמד מילים הטומן בחובו את ההיסטוריה, עתיד וגורל העם היהודי. שכן, "מה שלא הורג מחשל" ולמרות שזה כואב, ומדובר בפצע לאומי, נצא מזה חזקים יותר שכן אנחנו יהודים, עם הנצח!
נזכור ולא נשכח.