החשש מהשפעת המלחמה על העולם

מתחילת המלחמה סבלנו כולנו מרצח העם ומן הפחד שעלה עם אירועי המלחמה. אבל יכול להיות שבתוך חששות האירוע נשכח הדבר הנוראי ביותר לגבי המלחמה הזאת, וזהו השפעותיה. השפעות אשר מדינות אחרות ישכחו מהן בסופו של דבר אבל אצלנו יזכרו לנצח כצלקת.

בגוף העכשווי של אינטראקציה אנושית, הופעת העידן המודרני הולידה רשת של קשרים הדדיים המשתרעים על פני כדור הארץ, בהנחיית רשת מורכבת של פלטפורמות חברתיות. פלטפורמות אלו, המשמשות כצינור להפצה מהירה ומרחיבה של מידע, שינו את הדרך בה אנו מתקשרים ומשתפים רעיונות עם קהל רחב ומגוון. המפגש של חיבור הדדי זה והקלות שבה ניתן להביע דעות באמצעות המקלדת הנוכחת בכל מקום, הולידו נקודות מבט מגוונות המהדהדות ברחבי התחום הדיגיטלי.

תחילתם של קונפליקטים, במיוחד בשלבים המתהווים של מלחמות, ראתה חלוקה גלובלית של דעות שבאה לידי ביטוי בצורה בולטת ברשתות חברתיות כמו אינסטגרם, טוויטר, TikTok ופייסבוק. בעוד שהפלטפורמות הללו תוכננו לכאורה כדי לטפח קשרים גלובליים, הן מתפתחות מבלי משים לזירות שבהן מושגים סותרים מתנגשים על בסיס יומי. הדינמיקה של העולם המקושר שלנו, מועצמת על ידי פלטפורמות אלה, מעצבת את הנרטיב של המציאות המשותפת שלנו, תוך הדגשת הכוח והאתגרים של חברה מחוברת גלובלית.

בתחום הדיגיטלי, קונפליקטים אינם דבקים עוד באילוצים של גבולות גיאוגרפיים; הם עוברים מטמורפוזה ל"טרנדים" גלובליים החורגים מגבולות ומחלחלים לתודעתם של אינדיבידואלים שעלולים למצוא עצמם מרוחקים פיזית מהמציאות הקשה בשטח. בתוך הנוף הווירטואלי הזה, אנשים נוקטים צד, ומטפחים פרספקטיבות שמתאימות או מתנגדות לאירועים המתחוללים. בעוד שרבים מקווים ברצינות לפתרון של שלום, קיימת סיעה שנותרה אדישה לחומרת המצב, ומחריפה עוד יותר את המחלוקת באמצעות לעג ועידוד דיסוננס נוסף. הדיכוטומיה הבולטת הזו בעמדות מדגישה את הכוח האדיר של מידע מוטעה, כוח רב עוצמה שמשפיע עצומה על השטיח המורכב של העידן הדיגיטלי העכשווי.

התחום הדיגיטלי, המאופיין בקישוריות הבלתי צפויה שלו, מביא איתו לא רק הבטחה לתקשורת גלובלית אלא גם פחד בסיסי. לתחום הווירטואלי הזה, עם העברת המידע המהירה שלו, יש פוטנציאל להשפיע על תפיסות בקנה מידה חסר תקדים. עם זאת, שזור בהפצה המהירה הזו הפחד בכל מקום מפני מידע מוטעה, מניפולציה וההשלכות הפוטנציאליות בתוך השטיח הגלובלי הארוג בצורה מורכבת זו.

בעידן העכשווי, הכניסה למרחב הדיגיטלי אינה רק אקט של קישוריות; זה מסמל טבילה עמוקה לתחום רצוף אי ודאות. החשש המורגש שמידע שגוי יכול להתפשט כמו אש בשדה קוצים, להחריף את השסעים החברתיים ולטשטש את הגבול שהיה פעם ברור בין אמת לשקר, הוא דאגה לגיטימית שמחלחלת לתודעה הקולקטיבית שלנו.

כתוצאה מכך, אנשים ותאגידים מתמודדים לא רק עם המציאות הנוקבת של קונפליקטים, אלא גם עם המורכבויות המורכבות של ניווט בנוף דיגיטלי רב-גוני זה. בעוד העידן הדיגיטלי מציע קישוריות חסרת תקדים וגישה למגוון רחב של נקודות מבט, הוא מציב במקביל אתגרים באבחון אמיתות המידע בתוך ים של מידע מוטעה. כאשר קונפליקטים מתגלעים, השיח הגלובלי בתוך התחומים הדיגיטליים הללו מקבל תפקיד מרכזי בעיצוב נרטיבים, בהשפעה על דעות, ולעתים בהנצחה ללא התחשבות לאי הבנות פוטנציאליות או הטיות מובנות. בריקוד הסבוך הזה בין קישוריות לכאוס, העידן הדיגיטלי מתגלה ככוח טרנספורמטיבי הדורש התחשבות וניווט זהירים.

בעקבות המלחמה, רבים מאיתנו "נדבקו" למקורות שיתנו לנו מידע בנוגע לקורה, בין אם זה מצונזר או לא, רשמי, או מצולם על ידי אנשים פרטיים. בעקבות כך, עלה סקר שערכו yes ופלאפון באמצעות מכון המחקר "2the point" בקרב 500 אנשים בני 18+  במטרה לראות כיצד מגיעה האוכלוסייה הישראלית לחדשות, כיצד צורכת והאם בתנאים שונים מפעם.

נמצא מן הסקר כי: 78% מההורים ציינו כי הם מפחיתים את צפיית החדשות בסלון מחשש לחשיפת הילדים לתכני המלחמה.  מחצית מהנשאלים אמרו שהם מתעדכנים בחדשות לפחות מדי שעה או שעתיים. כרבע מכלל הישראלים הבוגרים נוהגים בימים אלה להתעדכן בחדשות לפחות פעם בחצי שעה, וכאשר 10% עושים זאת כל כמה דקות. קרוב למחצית נוהגים להתעדכן בחדשות מספר פעמים ביום, 24% מתעדכנים בחדשות 1-2 פעמים ביום בעוד ש4% מדווחים שהם לא נוהגים להתעדכן בחדשות על בסיס יומי. 

סקר נוסף מאשש את מה שידוע כבר מזה זמן וזה כי, בימים אלה הרשתות החברתיות מהוות את הפלטפורמה העיקרית לצריכת תכנים חדשותיים. נראה כי 76% מהישראלים נוהגים להתעדכן בחדשות באמצעות פייסבוק, וואטסאפ, טלגרם ו-טוויטר, לעומת 66% שאמרו כי ערוצי הטלוויזיה מהווים את מקור המידע החדשותי שלהם. 57% ציינו כי אתרי האינטרנט הינם מקורם לחדשות. 

עוד נמצא, כי בחודש אוקטובר האחרון היו כמעט פי שישה מתקפות סייבר בהשוואה לחודש ספטמבר, וכי 65% מהישראלים ציינו כי הם חוששים לפתוח קישורים שנשלחים אליהם.

בגזרת האפליקציות, טיק-טוק היא הצומחת ביותר השנה, עם עלייה של 23% במספר המשתמשים, באינסטגרם רשמה עלייה של 12%, וזאת לעומת פייסבוק, שרשמה ירידה של 5%. מספר המשתמשים בוואטסאפ נותר ללא שינוי.

השימוש בטלגרם, שעד תחילת המלחמה נותר דומה לשיעורו בשנת 2022, זינק מפרוץ המלחמה בכ-60% במספר המשתמשים, והכפיל את עצמו בנפח השימוש היומי מתחילת המלחמה. כיום השימוש בו גבוה פי 2 בהשוואה לימי שגרה. אפליקציית טוויטר הודיעה על  עלייה בזינוק מספר המשתמשים ובנפח השימוש, עלייה של עשרות אחוזים. כיום השימוש בטוויטר גבוה ב-31% מאשר בימי שגרה.

לסיכום, המידע הזה בעצם מראה עד כמה המלחמה השפיעה על חיי היומיום שלנו, ועד כמה המלחמה תמשיך להשפיע גם אחרי סיום הלחימה.המהפכה הדיגיטלית עיצבה מחדש את האופן שבו סכסוכים נתפסים ומתנהלים ברחבי העולם. המהירות והטווח של המידע הפכו את הקונפליקטים הללו למופעים בינלאומיים, יצרו דעות חלוקות והעלו דאגות לגבי ההשפעה של מרחבים דיגיטליים על הבנתנו על המציאות המורכבת.