אני בטוח שרובכם לא שמעתם על אסון המסוקים שהתרחש ב-4 בפברואר 1997. אז מה זה אסון המסוקים ומה בעצם קרה שם?, מדוע הוא הותיר צלקת עמוקה בזיכרון הישראלי? וכיצד הוא קשור ללחימה כיום?
באסון המסוקים נהרגו 73 חיילים, כל אחד בעל סיפור אישי, עולם ומלואו, בן להורים, אח לאחים, ביניהם היו בעלי משפחות עם ילדים שלא זכו לראות שוב. האסון היה אירוע התנגשות בין שני מסוקי יסעור, מסוקי תובלה כבדים. המסוקים היו בדרכם לפעילות מבצעית בדרום לבנון כאשר התנגשו. אחד המסוקים התרסק במושב שאר ישוב והשני בקיבוץ דפנה. האסון עורר זעזוע עמוק בחברה הישראלית, והוביל לביקורת ציבורית נוקבת על התנהלות צה"ל. ועדת חקירה ממלכתית הוקמה כדי לחקור את נסיבות האסון, וקבעה כי הוא נגרם כתוצאה משילוב של גורמים, ביניהם טעויות אנוש, תקלות טכניות ותנאי מזג אוויר קשים מהרגיל.
ועדת החקירה לא הצליחה לקבוע חד משמעית את הסיבה להתנגשות בין שני המסוקים. אך על סמך נתונים שנאספו נקבע כי תוך כדי המעבר של המסוק הראשון על פני המסוק השני, איבדו כנראה את קשר העין ביניהם. לא ברור כיצד אירע ניתוק זה. ייתכן שהצוותים איבדו את קשר העין בגלל אורות היישובים שסביב, או התרכזות בפרט אחר אשר הפנתה את תשומת הלב של הטייסים למספר שניות.
השלכות אסון המסוקים היו רחבות. ועדת חקירה ממלכתית ביקרה בחריפות את התנהלות צה"ל, ובכך הובילה להחלטה על הנסיגה מרצועת הביטחון בדרום לבנון, והובילה לשינויים משמעותיים בנהלים ובתפיסות הבטיחות בחיל האוויר עד היום. אסון המסוקים נותר אירוע טרגי ומכונן בתולדות ישראל למרות שלאחרונה יורד מן הכותרות. חשוב כי לזכרם של 73 הלוחמים שנהרגו בו ילווה אותנו לעד.
מאירוע אסון המסוקים למד חיל האוויר מספר לקחים חושבים אותם הוא מיישם גם כיום, כפי שניתן לראות בלחימה בעזה:
שיפור מערכות בקרת התעבורה האווירית: חיל האוויר הטמיע מערכת בקרת תעבורה אווירית חדשה, מתקדמת ומתואמת יותר, הכוללת מכ"ם תלת-מימדי ומערכת ניווט לוויינית. מערכת זו מאפשרת מעקב מדויק אחר כל כלי הטיס בשטח האווירי ומספקת בקרה יעילה יותר על תנועתם.
הקפדה על נהלים ותרגולות: חיל האוויר הדגיש את חשיבות ההקפדה על נהלים ותרגולות טיסה קפדניות, תוך שימת דגש על מניעת טעויות אנוש. צוותי האוויר עוברים הכשרה מקיפה ומקצועית, הכוללת תרגול תרחישים מורכבים, על מנת להיות מוכנים לכל מצב.
שיפור תקשורת ותיאום: חיל האוויר שם דגש על תקשורת ותיאום יעיל בין גורמים שונים המעורבים בפעילות מבצעית, הן באוויר והן בקרקע. שיפור זה נועד למנוע אי הבנות ותקלות שעלולות להוביל לאסונות.
הטמעת טכנולוגיות חדשות: חיל האוויר משקיע רבות בהטמעת טכנולוגיות חדשות ומתקדמות במסוקים, הן במערכות ניווט והן במערכות בקרת טיסה. טכנולוגיות אלו נועדו לשפר את בטיחות הטיסה ולמנוע תאונות.
העלאת המודעות לבטיחות: חיל האוויר שם דגש על העלאת המודעות בקרב צוותי האוויר והצוותים הקרקעיים לחשיבות הבטיחות. תרבות של בטיחות טיסה מוטמעת בכל הדרגים בחיל האוויר, תוך הדגשת אחריות אישית וצוותית.
אסון המסוקים היה אירוע טרגי שהוביל לשינויים משמעותיים וחשובים בחיל האוויר. חיל האוויר הפיק את הלקחים הנדרשים מהאסון ופועל באופן מתמיד לשיפור הבטיחות הטיסה ולמניעת אסונות עתידיים.
אז האם צה"ל עשה מספיק כדי למנוע אסון דומה? התשובה היא לא.
מתחילת התמרון שהתחיל ב27.10.2023 נהרגו 227 חיילים אך המספרים מתעדכנים מידי יום (11.2.2024). צהל פירסם יומן לחימה לאחרונה אז אציג כמה נתונים מטרידים משם: ישנם סה"כ 545 פצועים מתאונות מבצעיות. 391 מתאונות רגילות, 24 מחריגות ירי, 54 מירי דו צדדי, 31 מתאונות דרכים, ו45 מדברים אחרים כמו נפילות חבלות ועוד. המספרים מעידים על רשלנות צבאית מכיוון שהם הינם גבוהים מאוד, במיוחד ירי דו צדדי שנגרם בגלל חוסר תקשורת.
ב-22 בינואר 2024 במחנה הפליטים אל-מע'אזי במרכז רצועת עזה נהרגו 21 חיילי צה"ל ונפצעו מספר חיילים נוספים מפגיעת טיל נ"ט ורקטת RPG שגרמו לפיצוץ חומרי נפץ שהונחו בידי צה"ל כדי למלכד מבנים במסגרת הלחימה. הפיצוץ גרם לקריסת המבנים הממולכדים על הלוחמים ששהו בהם. בדיעבד הפעולה נועדה להרוס תשתיות של חמאס ולחשף מרחב שטח של כקילומטר מערבית לגדר גבול רצועת עזה, כדי ליצור רצועת ביטחון לישובי עוטף עזה אך מה שקרה הינו עוד אסון טרגי כתוצאה מרשלנות של הצבא.
הנה כמה מדברי המפקדים שהיו ביום בו "נפלו השמיים" מאתר ההנצחה שצהל דאג שיהיה:
מפקד הבופור לשעבר נדב לוטן משחזר
"ביום האירוע אני מפקד המוצב כבר כמה שבועות. בשעות הערב המוקדמות אנחנו יוצאים למנחת, הכוחות שאמורים לחזור הביתה ואני יחד איתם. אנחנו מחכים להגעת המסוקים, ובחוץ קר מאוד.", הוא מספר על כך שידבר עם הטייס עד שהקשר עימו נעלם וממשיך:
"פתאום אנחנו רואים הבזק גדול בשמיים ולא מבינים מה קרה. מיד עולה מולי מישהו מהאוגדה בקשר ואומר לי לחזור מהר למוצב. כשאני מגיע, אני עולה שוב בקשר – ושומע צרחות. אני מבין שהמסוק נפל.", הוא ממשיך ומתאר את גודל האירוע והמצב הנוראי שאותו היה צריך לעבור יחד עם החיילים. "במשך חודשיים הייתי עם הלוחמים שנשארו במוצב, שכל פינה בו נגועה במוות: נהרגה מחלקה שלמה מגולני, מחלקה מהנח"ל, שני צוותי טנקים שלי מהפלוגה, הסמל הטכני של הפלוגה וקצינים שהיו במפקדת הרכס".
כך תיאר בראיון שהתקיים איתו.
דובר צה"ל לשעבר משחזר :"ברגע שנודעו לי הפרטים על התנגשות המסוקים באזור שאר ישוב, הנחיתי את קציני דו"ץ והחיילים, במטה שבתל אביב ובשטח, אנשי הנציגות בפיקוד הצפון, לעבור מכתב לכתב, מצלם לצלם, מעורך לעורך, בעיתונים, בתחנות הרדיו והטלוויזיה, ולבקש שימתינו עם פרסום הפרטים עד שנבין בעצמנו מה קרה ונפרסם הודעת דו"ץ מסודרת.", הוא מספר כי הכתבים שהיו שם באותו היום התנהגו אחרת והבינו את המצב, כלומר לא לחצו עליו יתר על המידה ונתנו לצבא לעשות את שלו. הוא ממשיך:
"כאשר הגעתי עם הרמטכ"ל, רב אלוף אמנון ליפקין שחק לשאר ישוב, כשעה וחצי לאחר התנגשות המסוקים, האש עדיין בערה בעוצמה. אלוף פיקוד הצפון, עמירם לוין, דיווח לנו ש-73 הלוחמים ואנשי צוות האוויר נהרגו. אמרתי לרמטכ"ל שנאלץ לפרסם, לראשונה, הודעת דו"ץ על נפילת חיילים בפעילות מבצעית ונציין שעדיין לא נמסרה הודעה למשפחותיהם." הוא מראה את ההודעה אשר פורסמה כתוצאה מהלחץ הרב לפרסום משהו על האירוע.
לסיום, הזמן לא מרפא את כל הפצעים. אסון המסוקים ילווה אותנו לעד, כתזכורת יומיומית לכך שגם לטובים ביותר וליחידות הכי מובחרות בצה"ל קורות טעויות, שצה"ל חייב להמשיך ללמוד ולהשתפר. אסור לנו להסתפק במה שקיים, וחובה עלינו לעשות כל שביכולתנו כדי לשמור על חיי חיילינו. הזיכרון של 73 הלוחמים שנהרגו באסון המסוקים מחייב אותנו להיאבק למען חברה ישראלית טובה יותר, חברה ששומרת על ילדיה. אסור לנו להתרגל לאסונות; אסור לנו לקבל את המציאות כפי שהיא; אסור לנו לשכוח.
Comments