top of page

סיכום שנה צה"ל - הכישלון והמלחמה

עומר שמעיוביץ'

עברה על כולנו שנה סוערת, ומלאת אתגרים. ובמיוחד וחשוב לציין ולהביא את פעולות הצבא שלנו בשנת מלחמה זו, ולהזכיר את הכישלון המודיעיני שהביא למצב כיום.



מאז ומתמיד מדינת ישראל התמודדה עם ארגוני טרור אסלאמיים המאיימים על ביטחונה. במשך השנים הצליח צה"ל להפיל ארגונים ולחסל בכירים, אך כל פעם קמו ארגונים חדשים ואף יותר מסוכנים. דוגמא לאיש כזה הוא יחיא סנוואר, אסיר ביטחוני ששוחרר בעסקת שליט והפך לאחד המנהיגים הבולטים של חמאס.


ב-7 באוקטובר, יום אפל במיוחד, התרחשה אחת התקיפות החמורות והקטלניות ביותר בהיסטוריה של מדינת ישראל כאשר מחבלים הצליחו לפרוץ ליישובי עוטף עזה, לבצע פיגועים, לרצוח ולחטוף אזרחים. הכישלון היה מוחלט כאשר צה"ל לא היה באזור בזמן התקיפה, ואזרחים הופקרו במשך למעלה מיממה. ניתן להאשים גורמים רבים בעוול שנעשה, אך הצבא נושא באחריות ישירה לתוצאות האסון.







על אף הכישלונות המדוברים, צה"ל לא רק נכשל במהלך השנה האחרונה. הצבא ביצע מספר פעולות הצלה הרואיות שבזכותן נמנעו אסונות רבים וחיי אזרחים נשמרו. אחד המקרים הבולטים היה חילוץ החטופים בתוך שטח עוין. תוך כדי קרבות עזים ומסכני חיים, הצליחו חיילי צה"ל להוציא חטופים מידי מחבלים ולהחזירם בשלום לישראל. פעולות אלו נעשו תחת תנאים מסכני חיים והדגישו את אומץ הלב וההקרבה של חיילי הצבא.






מבצע "ארנון" בו חולצו 4 חטופים: נועה ארגמני, אלמוג מאיר, אנגרי קוזלוב ושלומי זיו

במהלך הקרבות בעזה, צה"ל חיסל עשרות אלפי מחבלים והסב נזק כבד לתשתיות של ארגוני הטרור הפועלים שם. החיילים פעלו באומץ רב ובמקצועיות, תוך שהם מתמודדים עם תנאים קשים ואיומים מתמשכים. בקרבות אלו נפלו רבים מהחיילים, הם הגיבורים האמיתיים של המלחמה. החיילים, בניגוד למקבלי ההחלטות, רק עקבו אחר הפקודות והתגייסו באומץ לב למען ביטחון המדינה.

לפני אירועי ה-7 באוקטובר, התקבלו מספר התראות מודיעיניות על פעולות צבאיות של חמאס בקרבת הגבול. התצפיתניות זיהו תנועות חשודות והעבירו את המידע לשרשרת הפיקוד של צה"ל. למרבה הצער, המידע לא נלקח ברצינות והוחלט על התכנסות בליל ה-7 באוקטובר בלבד, זמן קצר לפני התקיפה הגדולה.

כישלון זה מצביע על בעיות חמורות בשרשרת הפיקוד ובקבלת ההחלטות. המודיעין לא זכה לתשומת הלב הנדרשת והמידע לא הועבר בזמן ליחידות המבצעיות. הכוננות הייתה לקויה, ולא נעשו הכנות מתאימות לאירועי חדירה אפשריים. המערכת המודיעינית לקתה בקונספציה כמו שהייתה במלחמת יום כיפור וצריכה לעבור רפורמה וללמוד מהכישלונות הללו על מנת להיות יעילה ומדויקת יותר בעתיד.





מאז פרוץ המלחמה, מצבה של מדינת ישראל השתנה באופן דרסטי. מאות אלפי תושבים פונו מצפון המדינה מחשש לפתיחת חזית צפונית, והאזור הפך למחנה צבאי לפעולות בלבנון. הצפון המפונה משמש כיום כבסיס לכוחות צה"ל, מה שמאפשר להם לבצע פעולות מבצעיות תוך שמירה על ביטחון התושבים.

בגזרה הדרומית, צה"ל התקדם לתוך רצועת עזה, והגיע עד לרפיח. במהלך ההתקדמות, התמודד הצבא עם התנגדות עזה מצד ארגוני הטרור. הפעולות בעזה כללו השמדת תשתיות טרור, חיסול בכירי ארגונים ומניעת פיגועים עתידיים. הצבא הצליח לשמור על לחץ מתמיד על ארגוני הטרור, מה שגרם להם להתמקד בהגנה על עצמם ולא בפעולות התקפיות נגד ישראל.

עם זאת, התקדמות הצבא נעצרה בעקבות עסקת חטופים, שהביאה לשחרור מספר חטופים ישראלים. למרות ההצלחה בשחרור החטופים, עסקה זו גרמה למחלוקות רבות בתוך ישראל והעלתה שאלות לגבי התנהלות הצבא וההנהגה.


המלחמה בעזה חשפה את הכישלונות החמורים של המודיעין הצבאי והכוננות של צה"ל, אך גם הראתה את היכולות הצבאיות וההקרבה של חיילי הצבא. הכישלונות הצביעו על הצורך ברפורמה עמוקה במערכות המודיעין ובתהליכי קבלת ההחלטות. יש לשפר את הכוננות, להגביר את שיתוף הפעולה בין הגופים השונים ולחזק את המודיעין על מנת למנוע כישלונות דומים בעתיד.

למרות הכל, חיילי צה"ל ממשיכים להילחם למען ביטחון המדינה, וישנה תקווה שהמצב ישתפר בעתיד. ההקרבה שלהם והפעולות ההירואיות שביצעו מראות את מחויבותם והנחישות להגן על מדינת ישראל. ההנהגה צריכה ללמוד מטעויות העבר ולפעול בצורה אחראית ומקצועית יותר על מנת להבטיח את ביטחון המדינה בעתיד.

צה"ל והמודיעין צריכים להיערך טוב יותר לאיומים עתידיים, ללמוד מהכישלונות ולהפיק לקחים. חלק מההכנות כוללות שיפור מערכות המודיעין, חיזוק הכוננות והגברת הקשר עם האזרחים באזורים המסוכנים. על המדינה לדאוג לצייד את צה"ל בכלים המתאימים ולספק הכשרה מקיפה לחיילים ולמפקדים, כדי למנוע אירועים דומים בעתיד.





הכישלון המודיעיני באירועי ה-7 באוקטובר לא גרם רק לנזק צבאי ולנפגעים רבים, אלא השפיע בצורה נרחבת על החברה הישראלית. הפגיעות הרחבות האלו כוללות פגיעה באמון הציבור במערכת הביטחון, בהנהגה ובמדיניות השחרור של אסירים ביטחוניים. ההשלכות הן רבות ומורכבות, ויש לבחון כל אחת מהן לעומק.

אחת מההשפעות המרכזיות של הכישלון המודיעיני היא הפגיעה באמון הציבור במערכת הביטחון. האזרחים מצפים שהמדינה והצבא יגנו עליהם מפני איומים חיצוניים, וכאשר מתרחשים כשלונות בקנה מידה כזה, האמון במערכת נפגע באופן משמעותי. לדוגמה, רבים מהתושבים בעוטף עזה חשו שננטשו ושלא קיבלו את ההגנה הראויה בזמן הפיגועים, דבר שהגביר את תחושת החרדה וחוסר הביטחון.

על מנת לשקם את האמון במערכת הביטחון, יש צורך בשקיפות מלאה ושיתוף פעולה עם הציבור. ההנהגה צריכה להסביר את המחדלים שקרו, להודות בכשלים ולפרט את הצעדים שינקטו כדי למנוע מקרים דומים בעתיד. למשל, הקמת ועדת חקירה בלתי תלויה שתבחן את הכישלונות ותמליץ על שיפורים יכולה להיות צעד חשוב לשיקום האמון הציבורי.



הכישלון המודיעיני מעלה שאלות לגבי מדיניות השחרור של אסירים ביטחוניים. במהלך השנים, ישראל שחררה אסירים במסגרת עסקאות שונות, חלקם חזרו לפעילות טרוריסטית. דוגמה בולטת היא יחיא סנוואר, ששוחרר בעסקת שליט וחזר להנהיג את חמאס ברצועת עזה.

יש צורך לחשוב מחדש על מדיניות השחרור של אסירים ביטחוניים ולוודא שהיא מתבצעת בצורה שתבטיח את ביטחון המדינה ולא תפגע בה. יש לבחון חלופות כגון הגברת המעקב אחרי המשוחררים או התניה של שחרורם בקבלת ערבויות בינלאומיות למניעת חזרתם לפעילות טרוריסטית, או אפילו לקיצון של התקנת GPS על האסירים.

הכישלון המודיעיני גרם גם להשפעות רחבות על החברה והפוליטיקה הישראלית. החברה הישראלית, המורגלת בחיים תחת איום מתמיד, חוותה זעזוע נוסף שהגביר את החרדה והמתח. המחלוקות הפוליטיות סביב התנהלות ההנהגה והצבא בזמן האירועים גרמו להתפלגויות נוספות בין הקבוצות השונות באוכלוסייה.



לסיכום, המלחמה בעזה והכישלון המודיעיני היוו שיעור קשה אך הכרחי. על המדינה וצה"ל ללמוד מטעויות העבר ולפעול בצורה אחראית ומקצועית יותר בעתיד. ההקרבה של חיילי צה"ל והמאמצים המודיעיניים חייבים להיות חלק בלתי נפרד מהמאבק למען ביטחון המדינה, והתקווה היא שהמצב ישתפר ושנהיה מוכנים לאתגרים הבאים בעתיד.


Comments


bottom of page