שלום בהסוואה

45 שנה לציון הסכם השלום עם מצרים

אביתר צביקל כיתה י'4 

לרגל גיליון חודש מרץ החלטתי לכתוב על הסכם השלום עם מצרים אשר נחתם ב 26 במרץ 1979, לפני 45 שנה. הסכם זה היה רגע משמעותי ומעצב בחיי האומה הישראלית ויש סביבו דעות חלוקות רבות. האם באמת הוא אבן משמעותית בדרך לשלום במזרח התיכון? 

הסכם שלום זה עם מצריים אף היה לתקדימי בתולדות מדינת ישראל (הסכם שבו הועברו שטחים למדינה כחלק מההסכם). עקב המלחמה בעזה, בתקופה האחרונה הסכם זה חזר לכותרות וישנו חשש אמיתי בקרב הישראלים שהמצרים יקפיאו את ההסכם. החלטתי בכתבה זו לסקור את נושא זה, את המניעים המצריים להיסטוריה של ההסכם, למה שעתיד לקרות בעתיד הקרוב ואת מידת שברירות ההסכם בעת הנוכחית.

לפני חתימת ההסכם ב 1979 מדינת ישראל ומצרים היו אויבות ונאבקו אחת בשנייה במערכות רבות: מלחמת יום העצמאות, מבצע קדש, מלחמת ששת הימים ומלחמת ההתשה. עוד לפני מלחמת יום הכיפורים נוהלו מגעים בתיווך ארה''ב לחתימת הסכם שלום בין ישראל למצרים אך הוקפאו בשל מלחמת הכיפורים שפרצה. לאחר המלחמה ולאחר הסכם הפסקת האש אשר נחתם ב 11 בנובמבר 1973 נעשו צעדים משמעותיים לחתימת הסכם שלום אשר בפועל נחתם ב 1979 והושלם ב1982 עם פינוי האוכלוסייה הישראלית מחצי האי סיני.

הגבולות שסוכמו בהסכם היו חדשים-ישנים מאחר שנקבעו על פי הסכם קביעת הגבולות בין בריטניה לאימפריה העות'מאנית עוד בשנת 1906 (שידוע גם כקו עקבה- רפיח). שטחים אלו שהועברו למצרים היו יחסית חשובים לישראל בשל יישובים רבים שהוקמו באזור, בהם חיה אוכלוסייה ישראלית. בנוסף, באזור זה הוקמו בסיסי צבא רבים בעלי קושי לוגיסטי להעבירם, ועל כן לקח זמן רב לפנות את אזור זה לפני העברתו למצרים (ארה''ב אף סייעה לישראל בפינוי בסיסי הצבא והעברתם מסיני לנגב). 

מפה המתארת את גבולות ישראל ומצרים כפי שחולקו בהסכם השלום ביניהן

שנים לאחר חתימת ההסכם הועברו מספר שטחים נוספים למצרים שהיו עד אז בשליטת ישראל. כעשור לאחר חתימת ההסכם, ב 26 בפברואר 1989 ישראל העבירה את טאבה למצרים. לאחר חתימת ההסכם טענו המצרים שטאבה שייכת להם ודרשו להרחיב את הגבול עם ישראל מזרחית לטאבה, לאחר בוררות בינלאומית הוחלט שהשטח יועבר למצרים ופינוי השטח והעברתו למצרים נעשה ב 1989. בנוסף, אחד ממוקדי המחלוקת בין ישראל למצרים כיום, ציר פילדלפי (קטע הגבול בין מצרים לרצועת עזה) שהיה עד 2005 מאויש על ידי כוחות צה"ל, הועבר לשליטת מצרים בשנת 2005. יש לציין שהעברות שטחים אלו ונוספות שבוצעו לאחר חתימת ההסכם נחשבים כחלק מההסכם שנחתם עוד בשנת 1979.

ראש ממשלת ישראל, מנחם בגין (מימין), נשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר (באמצע) ונשיא מצרים אנואר סאדאת (משמאל), לאחר טקס חתימת חוזה השלום בין ישראל למצרים על מדשאות הבית הלבן בוושינגטון, ארצות הברית.

האוכלוסייה הישראלית שחיה לפני ההסכם באזור סיני פונתה לאחר חתימת ההסכם. לאחר העברת טאבה למצרים עוד נותרו מספר אתרים תיירותיים שנוהלו על ידי ישראלים, אך כמעט מיד לאחר חתימת ההסכם מיהרו הבעלים הישראלים למכור את אותם עסקים והתפנו גם הם מהמקום. בישראל היו מחלוקות רבות לגבי ההסכם (שהיה תקדימי - לראשונה ישראל ויתרה על שטחים תמורת שלום). ההסכם אמנם זכה לתמיכה רחבה בישראל, אך עדיין יש מספר אנשים שמבקרים אותו ורואים אותו יותר כהפסקת אש ארוכה מאשר שלום מוגמר.

בימים אלה, ההסכם שוב עולה לכותרות (45 שנה לאחר חתימתו) בעקבות המלחמה הארוכה והקשה בעזה. עניין המחלוקת עומד ברצון הישראלי לעשות מבצע ברפיח ולתקוף מספר יעדים פלסטינים שהיגרו מהרצועה לרפיח (שנחשבת לעיר המקלט של הפלסטינים). המצרים שאינם רוצים שפלסטינים רבים יעקרו לעזה עקב מבצע אפשרי של ישראל ברפיח מפחדים שפלסטינים רבים יעברו לשטחם, לקהיר (לפני המלחמה ברצועה היו ברפיח 250 אלף איש וכיום לאחר המלחמה ברצועה יש ברפיח כמיליון וחצי איש). בנוסף, המצרים חוששים מהתרחשות מלחמה באזור סמוך לגבולותיהם ומנסים למנוע זאת. 

סיבה נוספת לחששות המצרים היא שישראל רוצה להחזיר את שליטתה על גבולות פילדלפי בעוד המצרים אינם מוכנים להעביר את השליטה על הגבול לידיים ישראליות. המצרים מחמשים את ציר פילדלפי ומנסים למנוע פעולות ישראליות סמוך לגבולותיהם. דברים אלה, עומדים בעיקר עניין המחלוקת בין ישראל למצרים, המצרים טוענים לאחרונה שיקפיאו את הסכם השלום התקדימי במקרה שכוחות ישראליים יפעלו ברפיח ואינם מוכנים להעביר את ציר פילדלפי לשליטה ישראלית.

ציר פילדלפי

המניעים של המצרים אמנם נראים מוסווים ולא ברורים אך עדיין ניתן להעריך את הסיבות שמניעות את נשיא מצרים עבד אל פתאח א-סיסי.

ישנן טענות רבות נגד א-סיסי, נשיא מצרים, שעשה צעדים רבים שאינם דמוקרטיים כדי להיבחר כנשיא. א-סיסי שנבחר בשנת 2012 כשר ההגנה במצרים על ידי מוחמד מוריסי (נשיא מצרים), ביצע הפיכה בשנת 2013 כנגד מוריסי. אירועים אלה הסלימו ב14 באוגוסט 2013 שבוצע טבח של הצבא בתומכי מוריסי שבמהלכו נהרגו 638 אנשים ונפצעו 4000. הוא אף נבחר בשנת 2018 כנשיא מצרים לקדנציה נוספת בדרכים שאינן דמוקרטיות כשאף אחד מהמועדים הרבים שרצו נגדו בבחירות לא הגיע בשלום הביתה ביום הבחירות. בנוסף לכך קיימות טענות רבות נגד א-סיסי בנושא זכויות אדם (שא-סיסי רוצח מפגנים שנגדו ואף מענה אותם ומשתמש באמצעים שאינם תואמים את זכויות האדם בכדי למנוע ממתנגדיו להשמיע את קולם). 

נשיא מצרים, עבד אל פתאח א-סיסי

אחת ההצלחות היחידות של א-סיסי שכהונתו כנשיא מצרים מוטלת בספק מזה זמן רב היא באזור רפיח והוא מנסה להילחם ככל יכולתו על מנת לשמור על שקט באזור בכדי לזכות בדעת קהל אוהדת במצרים. על כן, הוא מנסה ועושה את מיטב יכולתו על מנת למנוע מישראל לפעול ברפיח ומונע מישראל להשתלט על אזור פילדלפי.

לסיכום, נראה שהסכם השלום בין ישראל למצרים תלוי על חוט השערה ועלול להיות מופר בכל רגע אפשרי, אך נקווה שימשיך ויחזיק עוד שנים רבות מכוון שמגן על מקומה של ישראל במזרח התיכון העוין.