מסתווים כשוחרי שלום, למה האו״ם מוטה נגד ישראל?

האו"ם, ארגון שמטרותיו המוצהרות הן: "שיתוף הפעולה בענייני החוק הבין-לאומי, הביטחון הבין-לאומי, לקדם התפתחות כלכלית וחברתית, ולפעול למען זכויות אדם בעולם ולהשגת שלום עולמי." מהגדרתו אמור להיות "הוגן", ו"שווה". בעקבות זאת עולה השאלה, איך יכול להיות שארגון זה מפלה בהחלטותיו פעם אחר פעם את מדינת ישראל?

ההיסטוריה של היחסים בין ישראל לאו"ם

היחסים בין ישראל לאו"ם התחילו ברגל ימין, ההצבעה באו"ם על תוכנית החלוקה ב 1947, והצטרפות מדינת ישראל לשורות האו"ם ב1949 הן דוגמה לכך. אך יחסים אלה לא החזיקו לאורך זמן. בניגוד לגישה של שרת, שר החוץ הראשון, שנקט במדיניות שמטרתה קידום עמדתה של ישראל באו"ם, דוד בן גוריון, ראש הממשלה דאז, נקט במדיניות תוקפנית כלפי שכנותינו והפחית בחשיבות האו"ם, כפי שנהג בן גוריון לומר: "או"ם שמום". עוד דבר שהוריד את מעמדה של ישראל באו"ם הוא הצטרפותן של מדינות חדשות. בתחילת שנות ה 50 הצטרפו לאו"ם מדינות לא דמוקרטיות, מוסלמיות, אפריקאיות וכו' ובכך השתנה הרכב האו"ם והוא התחיל להכיל ברובו מדינות לא דמוקרטיות. בנוסף, לאור הצטרפות כל המדינות הללו החל בידוד ישראל בתוך הארגון ותמיכה בפלסטינים, ואי לכך היו שנים אלו מלאות בהחלטות פרו פלסטיניות אשר ה"גרועה ביותר" מבינהן שהתקבלה אז היא החלטה 3379, שקבעה כי "ציונות היא צורה של גזענות ואפליה גזעית". בשנות ה-90 חל שיפור קל כשארצות הברית ניסתה למצוא פתרון כולל לסכסוך הישראלי - פלסטיני, ובעקבות כך בוטלה החלטה 3379 ונחתם הסכם השלום עם ירדן.

היחסים היום, 

מאז שנות האלפיים, ישראל שינתה גישה ועברה לגישה יותר אקטיבית, ומנסה להציג ולהראות למדינות העולם את המדינה מעבר לסכסוך עם הפלסטינים, ופועלת על פי ערכי ויעדי האו"ם. אך למרות זאת, לא רק ישראל שינתה גישה, אלא גם הפלסטינים. כיום הפלסטינים עברו למאבק דיפלומטי על דעת הקהל, הם מנסים לגרום לדה־לגיטימציה של ישראל במטרה להביא אותה לייצוג דומה לזה של דרום אפריקה בימי האפרטהייד ובנוסף מנסים לגרום לדעת הקהל בעולם לחשוב שיש לגיטימציה להקמת מדינה פלסטינית עצמאית בישראל.

אז למה האו"ם מוטה כנגד ישראל? 

בעשור האחרון נרשמו באו"ם הפרות חמורות של זכויות אדם ברחבי העולם - רוסיה פלשה וביצעה פשעי מלחמה באוקראינה, בסין הקימו מחנות ריכוז לבני המיעוט האויגורי, הצבא במינאמר ביצע טיהור אתני של בני הרוהינגה והשלטון הדיקטטורי של קים ג'ונג-און בצפון קוריאה מונע מהאוכלוסייה אפילו את הזכויות הבסיסיות ביותר - אך כל אלו לא הפריעו לעצרת הכללית של האו"ם להתמקד דווקא בישראל. נתוני ההצבעה משמונה השנים האחרונות חושפים את האפליה - מאז 2015 ספגה ישראל לא פחות מ-141 גינויים, יותר מכל שאר מדינות העולם גם יחד.

ביטוי נוסף לשבר בין ישראל לאו"ם הוא היחס לו זוכה המדינה במועצת זכויות האדם, גוף שהוקם באו"ם בכדי לפקח ולשמור על זכויות האדם ברחבי העולם. ישראל היא המדינה שזכתה להכי הרבה גינויים מהמועצה, והיא המדינה היחידה שמוקדש לה סעיף מיוחד בסדר היום של המועצה. מיותר לציין שרוב המדינות אשר משתתפות במועצה הן מדינות לא דמוקרטיות.

אז למה האו"ם מוטה כנגד ישראל? 

גורם אחד לנטיית האו"ם כנגד ישראל הוא אנטישמיות, ישראל היא המדינה היהודית היחידה בין כל מדינות העולם, ולכן האנטישמיות באה לידי ביטוי כך באו"ם.

עוד גורם להטיה כנגד ישראל, קשור למבנה של האו"ם. יותר מ-100 מהמדינות שחברות באו"ם הן מוסלמיות או דיקטטוריות - זה רוב אוטומטי נגד ישראל. יש 56 מדינות מוסלמיות מתוך 193 מדינות חברות, והן "קונות" את שאר הקולות באמצעות השליטה שלהן בנפט ובאמצעות העושר שלהן, לצד הפחד של מדינות אחרות מטרור אם יצביעו בעד ישראל.

איך ההטיה הזאת באה לידי ביטוי מאז המלחמה?

אחרי מתקפת הפתע של חמאס ב7 באוקטובר, הייתם חושבים שהעולם יתעורר ויראה את הפנים האמיתיות של הפלסטינים בכלל ושל חמאס בפרט. אלא שלא כך הדבר. לאחרונה, מזכ"ל האו"ם, אנטוניו גורטש, אמר שמעשי הטבח "לא קרו בוואקום" למרות שהזכיר שהכיבוש לא יכול להצדיק אותם (מדובר באותו איש שאפילו לא יכול היה לראות את סרטון הזוועות של חמאס עד הסוף). בתגובה שגריר ישראל באו"ם גלעד ארדן אמר: "מזכ"ל שמחפש צידוק לטבח הנורא שבוצע בנו לא יכול להישאר בתפקידו". 

בנוסף הועברה הצעה כנגד ישראל התומכת בהפסקת אש בעזה שאינה כוללת את גינוי חמאס, שבסופו של דבר נפלה לאחר וטו אמריקני. 153 - בעד, 10 - נגד, 23 - נמנעות, מספרים לא הגיוניים כשחושבים על כך שהרוב בו עברה החלטת שני המדינות היה ברב כה קטן יחסית להחלטה זו. דבר עוד יותר מצמרר הוא כשמסתכלים יותר לעומק, ניתן לחשוב שהמדינות שתומכות בנו הן חברותינו הגדולות ביותר אך שמסתכלים רואים נתונים אחרים, אלו עשרת המדינות שהצביעו בעדנו: ארה"ב, ישראל, צ'כיה, מיקרונזיה, פרגוואי, פפואה גינאה החדשה, ליבריה, נאורו, גוואטמלה ואוסטריה. איפה גרמניה אתם שואלים? ביחד עם הולנד, אוקראינה, הונגריה, איטליה ועוד כמה מחברותינו, נמנעות.

בנוסף, אונר"א - ארגון אחד, הטיה גדולה, שחיתות גדולה עוד יותר. אונר"א, הארגון שאחראי על טיפול בפליטים הפלסטינים (מיותר לציין שלכל פליטי העולם יש ארגון פליטים נפרד מהפליטים הפלסטינים, השאר חולקים בעוד שלפלסטינים יש ארגון מיוחד משלהם), נכנס לעין הסערה לאחר שהתגלה שהארגון העלים עין מפעילות חשודה של חלק גדול מהעובדים ואף העלים עין בהשתתפות חלק מהעובדים במתקפות טרור לפני, במהלך, ואחרי ה7 באוקטובר. 

תחקיר ב"וול סטריט ג'ורנל" גילה כי 10% מ12,000 העובדים של אונר"א בעלי קשר לארגוני טרור. יתרה מכך לפחות 12 עובדי אונר"א השתתפו במתקפת הפתע ב7 באוקטובר.

בעקבות גילוי זה אונר"א פיטרה את עובדיה שהשתתפו במתקפה. ראיתם נכון, ארגון תחת האו"ם, הדוגל בערכי ביטחון ושוויון זכויות, רק פיטר את העובדים הללו, שרצחו ואנסו וביצעו מעשים בל יתוארים.  

בעקבות גילויים אלה, מדינות רבות ביניהן ארה"ב, גרמניה, קנדה, אוסטרליה, איטליה, בריטניה, פינלנד ורומניה הפסיקו את המימון לאונר"א, והאיחוד האירופי השהה את המימון לאונר"א לפחות לחודש הקרוב.