יום התיאטרון הבינלאומי

מה מושך את האדם לצרוך אסקפיזם? איזה צורך הוא ממלא בימים אלה ואיך הוא מסייע לנו בהשלמה עם המציאות?

כיום העולם שלנו מלא בהמון כאוס ואי ודאות, מה שגורם לנו לרצות לחפש מקום מקלט. אחד מהמקלטים הללו הם תחום התרבות והתיאטרון בפרט. עם התקרבותו של יום התיאטרון הבינלאומי ב 27 במרץ, התחלתי לחשוב על כך שבני האדם משתמשים בתרבות כמעין הסוואה מהחיים. מה מניע אותנו לחפש נחמה בעולמות הפנטזיה והדמיון השזורים על הבמה? הצטרפו אלי בתהיות על נפש האדם, וחקירה של הפיתוי הבלתי נשלט של אסקפיזם והשפעתו העמוקה על חיינו.

מידי שנה מציינים את יום התיאטרון הבינלאומי ב-27 במרץ. ביום זה מנסים להעלות את המודעות לחשיבות התיאטרון ומקדמים את התיאטרון על כל צורותיו ברחבי העולם. אסקפיזם התיאטרון נראה בחברה שלנו כבר

אלפי שנים; מאז תחילתו ביוון העתיקה, התיאטרון היה אחת מצורות הבידור הפופולריות ביותר. שחקנים ושחקניות השתמשו בצורות שונות של אמנות על מנת להציג חוויה אמיתית בפני קהל במקום מסוים או על הבמה, למשל התנהגות פיזית על הבמה, מטאפורות וסמלים, שימוש בבמה או במיזנסצנה (איך שהסצינה בנויה על הבמה). יום התיאטרון מספק לקהילות התיאטרון הזדמנות להפיץ את דעתם, רעיונותיהם ואת האמנות שלהם.

הסיבה העיקרית שהתיאטרון הוא אסקפיזם כה טוב היא שאנחנו תמיד יודעים שהעולם האמיתי והבעיות שלנו יחכו לנו עד שנצא מהתיאטרון, כלומר, במשך הזמן שבו אנחנו צופים בהצגה או במחזה , הכל יכול להיות מונח בצד, כך שהקסם יכול להתגלות בעצמו.

לאחר שעסקתי במה שהופך את התיאטרון עצמו לאסקפיזם כזה טוב, אשמח לדבר על שאלת האסקפיזם והמשמעות העמוקה שלו בחיים שלנו.

אסקפיזם מציע מפלט מפתה מהמורכבות של המציאות, ומספק דחייה זמנית ממתח, חרדה וצער. בהגדרה האסקפיזם הוא דרך להימלט מחיים "משעממים או לא נעימים".  הוא מתחבר לתשוקה המולדת שלנו לחקירה, ליצירתיות ולדמיון, ומאפשר לנו להתעלות מעל לגבולות הקיום היומיומי שלנו ולהסתער אל תוך עולמות פנטסטיים שבהם הכל אפשרי. 

הרי הדמיון והיצירתיות של בני האנוש היא בלתי מוגבלת, ולאורך ההיסטוריה, אנשים חיפשו צורות שונות של הסחה והקלה מהלחצים של חיי היומיום, בין אם באמצעות סיפורים, בידור, אמנות או חוויות. 

דוגמא לכך היא האפשרות ליצור ולחקור מציאויות חלופיות באמצעות כתיבה, מוזיקה, ציור ועוד, בתרבויות שונות פיתחו צורות משלהם של אסקפיזם, שנהפכו לבינלאומיים, מפולקלור ומיתולוגיה עד לתיאטרון וספרות. התפתחויות הטכנולוגיה הרחיבה את האפשרויות של אסקפיזם; המצאת מכונת הדפוס ועד ליצירת הקולנוע, הטלוויזיה, משחקי הוידאו, המציאות הווירטואלית ועוד.

אנשים משתמשים באסקפיזם גם בתור כלי הישרדות של המוח כדי להתמודד עם מצבים טראומטיים או זיכרונות כואבים. לכן לאסקפיזם ישנן השפעות חיוביות ופיזיות על הגוף שלנו, אסקפיזם נמצא קשור  השפעות חיוביות על הגוף, כגון שלווה ורוגע, מצב רוח משופר וטיפול בחרדה וטראומה. 

אך התחושה הטובה כמובן תלויה בסוג האסקפיזם ובמידתו - כי מה שיכול להיות מוסווה בתור אסקפיזם, למשל מזון מהיר, משחקי מחשב, אלכוהול וסמים, משחקי הימורים וכו', הוא בעצם רק התמכרות קשה ומסוכנת בעלת השפעות שליליות על הבריאות שלנו לטווח הארוך.

דבר אחד ודאי, אסקפיזם קיים וככל הנראה יתקיים כל עוד בני האדם מתמודדים עם המורכבויות והאתגרים של המציאות.

במהלך המחקר עבור כתבה זו עלו בי שאלות ותהיות עמוקות, אליהם חיפשתי ביסוסים שיכולים לגרום לכם, הקוראים, לבנות תובנות ותהיות.

מדוע אנשים בורחים לאסקפיזם במקום לבנות מציאות טובה יותר?

בריחה מהמציאות היא הרבה יותר קלה מאשר בניית מציאות טובה יותר. אסקפיזם מציע הקלה מיידית ממתח, שעמום או חוסר שביעות רצון בנסיבות הנוכחיות של האדם. בניית חיים טובים יותר דורשת לעתים קרובות מאמץ ארוך טווח, סבלנות והתמדה, בעוד אסקפיזם מספק סיפוק מיידי והסחת דעת מבעיות.

כמו כן אם מצאתם אמצעי בריחה שעבד עבורכם בעבר, יש סיכוי גדול יותר שהוא יעבוד עבורכם בהווה מאשר לנסות לבנות מציאות טובה יותר, שעלולה להיכשל.

האם אסקפיזם חיוני כדי להתמודד עם החיים?

מסתבר שאסקפיזם בכל צורה שהיא יכול להיות גם חיובי וגם שלילי עבורנו, תלוי בדרך בה אנו עושים זאת. לברוח מהעבר, מהבעיות, מהאחריות, מהמטרות ומהפנטזיות על איך דברים יכלו להיות זהו חסר טעם. מצד שני, אם ניקח הפסקה מהחשיבה הטבעית והיצירתית שלנו בתור בני אדם כדי לדמיין קצת על העתיד או דברים חיוביים שאתם יכולים לעשות עבורכם או עבור אנשים שאתם אוהבים, דבר זה יכול לעזור למוח להתחדש ולהרגיש טוב יותר.

האם אסקפיזם הוא שלילי מטבעו, או שהוא יכול לשמש כמנגנון התמודדות?

אסקפיזם הוא לא בהכרח שלילי מטבעו ויכול לשמש גם כמנגנון אפקטיבי להתמודדות עם החיים ומורכבויות שלהם, כמובן תלוי מה האסקפיזם ומה היא הכמות שעוסקים בו.  לעסוק בפעילויות כמו קריאה, צפייה בסרטים או רדיפה אחר תחביבים מאפשר לאנשים "להיטען" מחדש ולקבל פרספקטיבה רעננה, לשפר את מצב הרוח, להכיר אנשים מאותו התחום ולפתח קשרים משמעותיים לטווח הארוך. בנוסף אסקפיזם יכול לפתח יצירתיות ואינטליגנציה בתחומים עמוקים כמו ציור, ספרות ופילוסופיה או בתחומים טכניים כגון קולנוע, צילום, פיתוחים טכנולוגיים וכו'.

לעומת זאת, בעת שאסקפיזם הופך למוגזם או שהוא מפריע לתפקוד היומיומי, יכולה להתפתח הפרעה לצמיחה האישית ולגרום ליצירת תירוצים שבסוף רק מורידים מהאחריות האישית, כמו בהתמכרות. 

לסיכום, יום התיאטרון הבינלאומי משמש כתזכורת ליכולת של היצירתיות האנושית. היכולת לכתוב ולספר סיפורים, לחבר בין קבוצות בעבור נושא משותף וליצור הסחת דעת קצרה מהעולם המסובך שלנו. 

אסקפיזם, כאשר הוא נחווה דרך התיאטרון, הוא מיוחד במינו מכיוון שבאמצעות הקסם של הבמה, הקהל מועבר לעולמות שונים, מוזמן לחקור נקודות מבט מגוונות, ומעודד להתמודד עם המורכבויות של החוויה האנושית. יום התיאטרון הבינלאומי שמח!