יום האישה הבינלאומי

שוברים מחסומים: נשים שהעזו להתנגד לציפיות ביום האישה הבינלאומי

יום האישה הבינלאומי, נחגג מדי שנה ב-8 במרץ, הוא יום להכרה בהישגיהן החברתיים, הכלכליים, התרבותיים והפוליטיים של נשים. לכבוד היום בו חוגגים את הצעדים המדהימים שנשים עשו כדי לחולל שינוי במעמד האישה ובעצם השפיעו על ההווה שלנו, אראה דוגמאות של נשים שהתחפשו לגברים כדי להוכיח שנשים יכולות לא פחות מגברים ואף יותר. נשים שהוכיחו ונלחמו נגד הנורמה והציפיות של החברה. 

ז'ואן ד'ארק

בצרפת של המאה ה-15, בתוך מלחמת מאה השנים בין אנגליה לצרפת , טענה ג'ואן שקיבלה חזיונות שדחקו בה להנהיג את הצבא הצרפתי נגד האנגלים. אבל בהיותה אישה אפשרות זו לא הייתה אופציה. אז היא החליטה ללבוש שריון מלא, השמור לגברים, היא גייסה חיילים ולחמה לצידם והצליחה לשחרר את העיר אורליאן משלטון האנגלים . לבסוף היא נתפסה ונשרפה על המוקד על ידי האנגלים, ד'ארק הפכה לסמל של אומץ, חוזק והתקוממות נגד מגבלות חברתיות, ללא קשר למין.

דבורה סמפסון

היא רצתה לשרת את ארצה במהלך המהפכה האמריקאית ולהצטרף לצבא ,כדי לעשות זאת היא התחפשה לגבר. בשם רוברט שורטליף, היא התגייסה לצבא. היא התגברה על הקושי של החיים הצבאיים, אפילו נפצעה פעמיים בקרב. הסוד שלה נשאר חבוי במשך יותר משנה עד שחלתה. עם הגילוי שהיותה אישה , היא שוחררה מהצבא. למרות שחרורה היא קיבלה פנסיה צבאית  מהצבא, והפכה לאישה הראשונה שקיבלה הכרה כחיילת צבאית. סיפורה של דבורה סמפסון מדגים הן את הסכנות שנשים נאלצו לקחת בחתירה לשוויון והן את ההישגים המדהימים שהן יכלו להשיג למרות המגבלות החברתיות.

רנה קנוקוג'י

בשנת 1959, נכנסה לאליפות YMCA בג'ודו באוטיקה, ניו יורק. היא גזרה את השיער קצר, הדביקה את החזה שלה כך שלא יראו שהייתה נקבה. היא הצליחה לנצח בקרב שלה ולקבל מדילת זהב . אבל, כשהיא עלתה כדי לאסוף את המדליה שלה, מארגן הטורניר שאל אם היא אישה. כשהיא ענתה "כן", נשללה ממנה את המדליה הזהב. קנוקוג'י אמרה, "זה הנחיל בי תחושה שאף אישה לא צריכה לעבור את זה שוב." מטרתה הייתה שג'ודו לנשים ייחשב לספורט אולימפי. בשנת 1988, כאשר נערכה אולימפיאדת הקיץ בסיאול, דרום קוריאה, הספורט ג'ודו לנשים הפך לספורט אולימפי.

קתרין סוויצר

סוויצר עשתה היסטוריה כאישה הראשונה שרצה את מרתון בוסטון בשנת 1967. באותה תקופה נאסר על נשים להתחרות. היא נרשמה לתחרות במירוץ כגבר. לאחר שהתגלה שאישה רצה במרוץ של 42 ק"מ פקידים תפסו בה כדי לנסות לעצור אותה, ביניהם גם הרץ בשם ג'וק סמפל. סוויצר אמרה: ״לפני שהספקתי להגיב, הוא תפס את הכתף שלי והעיף אותי אחורה, וצרח, 'תצאי לעזאזל מהמירוץ שלי, ותני לי את המספרים האלה!' ואז הוא החליק את החלק הקדמי שלי, מנסה לקרוע את המספר שלי, בדיוק כשזינקתי ממנו אחורה. הייתי מופתעת ומפוחדת אבל המשכתי לרוץ. היא הוסיפה, "ידעתי שאם אפסיק, אף אחד לא יאמין שלנשים יש את היכולת לרוץ 26 מיילים (42 ק"מ) פלוס. אם אני אפסיק, כולם יגידו שזה היה תעלול פרסומי. אם אפסיק, זה יחזיר את ספורט הנשים אחורה, אחורה, במקום קדימה. אם אפרוש, לעולם לא הייתי רצה את בוסטון שוב. אם אפרוש, ג'וק סמפל וכל אלה כמוהו ינצחו. הפחד וההשפלה שלי הפכו לכעס."

ד"ר ג'יימס מירנדה בארי

הסיפור השלה אפוף מסתורין, עם פרטים רבים שעדיין מתווכחים על ידי היסטוריונים. ד"ר ג'יימס בארי שירתה כמנתחת צבאית בצבא הבריטי במשך למעלה מ-40 שנה במאה ה-19. לאחר מותה של בארי, היא התגלה שהיא נקבה. בארי הצליחה להסתיר את זהותה האמיתית לאורך הקריירה שלה, והשיגה הישגים משמעותיים בתחום הרפואה, כולל הכנסת רפורמות סניטריות בצבא וביצוע ניתוח קיסרי מוצלח ראשון כשהאם שורדת.

ג'יי.קיי.רולינג

ג'יי.קיי.רולינג או ג׳ואן רולינג היא אולי אחת מהדוגמאות הכי מפורסמות. כותבת סדרת הספרים המצליחות בעולם "הארי פוטר" ג'ואן חוותה הרבה אפליה שרצתה לפרסם לראשונה את הספר. 12 הוצאות ספרים סירבו לתת לה להוציא לאור את הספר בגלל שהאמינו שאף אחד לא יקרא ספר שנכתב על ידי אישה. ג׳ואן החליטה לשנות את שם העט שלה לג'יי קיי רולינג כדי להסוות את היותה אישה. כיום הארי פוטר הוא אחד מהדמויות הכי מוכרות בעולם בדיוק כמו בספר הראשון רשום ״ אין ילד בעולם שלא יודע את השם הארי פוטר״

אלו הן רק כמה דוגמאות מהנשים הרבות שהעזו לצאת נגד מה שחברה האמינה ואמרה. על ידי הסוות זהותן  בעטיית זהויות גבריות, נשים אלה היו הוכחות לאופן החשיבה המוטעה של העולם והחברה על נשים. הם עמדו נגד ההגבלות החברתיות, רדפו אחר תשוקותיהן ותרמו באופן משמעותי לתחומים שלהן. הסיפורים שלהן משמשים תזכורת רבת עוצמה לכך שרצון ואומץ הם המרכיבים החשובים ביותר כדי להגשים חלומות. אסור לוותר לא משנה כמה אנשים אומרים שזה לא אפשרי.

המסר שאני אשמח שכל הנשים בעולם יקחו איתן: אם אתן רוצות אתן יכולות להוביל להישגים יוצאי דופן ולסלול את הדרך לדורות הבאים.

יום האישה הבינלאומי חוגגים את הישגיהן של נשים שפיסלו את הדרך כדי שדורות הבאים של נשים יוכלו ללכת עליה. נשים שהיה להן מספיק אומץ לעשות מה שכולם אמרו לא אפשרי או לעשות מה שהיה פעם נחשב כאסור, נשים שהעזו לפלס את דרכיהם, לפרוץ את החומות שהגבילו אותן ולא לוותר על החלומות שלהן. בעולם בו למרבה הצער שיווין מגדרי עדיין לא מושלם ובעודנו ממשיכים לשאוף לשוויון מגדרי, הסיפורים שלהן משמשים קריאה לפעולה, הדוחקות בנו לאתגר את הנורמות החברתיות וליצור עולם שבו לכל פרט, ללא קשר למגדר, יש הזדמנות למצות את הפוטנציאל שלהם.