סינטרקלאס (Sinterklaas) הוא חג הנחגג בהולנד ב-5 בדצמבר ונחגג בערך 700 שנה. כל שנה סינטרקלאס מגיע על ספינתו אל הולנד מספרד. עם סוסו הלבן והפיטס שלו הוא עובר בלילות על הגגות ונכנס לבתים דרך הארובות ומשאיר מתנות וסוכריות בנעליים של ילדים. ילדים משאירים את נעליהם ליד הארובה, נפוץ לשים גזר בנעל בשביל סוסו.
סינטרקלאס:
הדמות שלו מבוססת על דמות היסטורית בשם ניקולאוס הקדוש שהיה בישוף יווני בסוף המאה השלישית ותחילת המאה הרביעית שהיה ידוע בשביל מעשיו הטובים. סינטרקלאס מתואר כאיש זקן עם שיער לבן וזקן ארוך. הוא לובש גלימה אדומה, אלב לבן מסורתי (לבוש של בישופים), צעיף אדום של בישופים ומצנפת אדומה של בישופים. הוא לובש גם טבעת אודם ומחזיק מקל העשוי מזהב המסמל מעמד גבוהה בנוצרות.
פיטס:
פיטס הם העוזרים של סינטרקלאס. הם סוחבים איתם שקית מלאה בממתקים שהם מחלקים לילדים. הם לובשים בגדים צבעוניים המבוססים על לבוש של אצילים מהמאה ה-16. עם צווארון העשוי מתחרה וכובע עם נוצה.
ההיסטוריה של פיטס: הפיטס הוצגו לראשונה במאה ה-19. עד תחילת שנות ה-2010 הפיטס נקראו "zwarte piet" שבעברית אומר "פיט שחור", הפיטס הוצגו עם צבע עור שחור. בתחילת שנות ה-2010 ההולנדים החליטו לשנות את זה, הם סיפרו לילדים שהסיבה שהפיטס היו שחורים זה בגלל הלכלוך מהארובה. עד אז בחגיגות היו צובעים את פניהם לשחור אך כיום שמים על פניהם קצת פיח.
הגעתו של סינטרקלאס:
במהלך השנה סינטרקלאס חיי בספרד עם הפיטס שלו. הם גרים בבית גדול שמשומש גם כמפעלו ושם הם מכינים את המתנות. בכל שנה באמצע נובמבר, בשבת הראשונה לאחר ה-11 בנובמבר, סינטרקלאס והפיטס שלו מגיעים על ספינה אל הולנד. נערך מצעד וחגיגה גדולה. אירוע זה משודר בטלוויזיה. ההגעה הראשונה של סינטרקלאס היה ב-1873 בעיר בשם זוולה, כאשר חבורה של חקלאים ביקשו מתעלולן מקומי להתחפש לסינטרקלאס ולחלק לילדים ממתקים. מסורת זו התחילה ב-1934 באמסטרדם ומאז נחגגת כל שנה. בכל שנה השתמשו בספינה אחרת אך ב-1985 התחילו להשתמש בספינה אשר נקרא סירת חבילות 12 (Pakjesboot 12), המשיכו להשתמש בספינה זו עד 2022. כרגע הספינה נקראת אוניית קיטור (Stoomboot).
מאכלים שאוכלים בסינטרקלאס:
בימים המובילים עד ה-5 בדצמבר, ילדים משאירים את נעליהם ליד הארובה וסינטרקלאס והפיטס שלו משאירים ממתקים בנעליים. נפוץ להשאיר: תפוזי מנדרינה, אגוזי פלפל (pepernoten), ביסקוויט מתובל (speculaas), כפתורי לחם זנגביל (kruidnoten), אותיות שוקולד, מטבעות שוקולד, צפרדעי שוקולד ועכברים, מרציפן ובנקטסטף (banketstaaf).
ה-5 בדצמבר:
בערב של ה-5 בדצמבר, מסורתי למשפחות לשבת סביב הארובה ולשיר שירים של סינטרקלאס. נפוץ שמישהו שמתחפש לפיט יבוא ויביא לילדים מתנות, נפוץ גם לדפוק על הדלת ולהשאיר את המתנות מחוץ לדלת. מסורת של מבוגרים יותר לקנות זה לזה מתנות בלי לדעת מי קונה לך.
ההיסטוריה של החג:
התחילו לחגוג סינטרקלאס בתקופת ימי הביניים. אז היו שמים כסף בנעליים של עניים וחגיגה עם תחפושות. במאה ה-16 וה-17 חגיגות של החג נאסרו, אך עדיין חגגו דרך שווקי רחוב וירידים, איפה שאנשים היו מתחפשים לסינטרקלאס, הם היו לובשים בגדים אדומים כדי להידמות אותו אבל לא לבשו בגדים של בישוף. במאה ה-19 החלו לחגוג שוב את החג. אחד מההשפעות הגדולות על החג ומסורתיו כיום היה ספר שנכתב על ידי מורה בשם יאן שנקמן (Jan Schenkman), לספר קוראים ניקולס הקדוש ומשרתו (Sint-Nicolaas en zijn knecht). הפיטס הוצגו לראשונה בספר זה.
תמונה זו היא האיור הראשון של פיט בספר "ניקולס הקדוש ומשרתו".
הקשר בין סנטה קלאוס וסינטרקלאס:
הדמות של ניקולס הקדוש הוצג לראשונה באמריקה בסוף המאה ה-18. ב-1773 עיתון מניו יורק דיווחו שקבוצות של הולנדים התכנסו לחגוג את מותו של ניקולס הקדוש (ה-6 בדצמבר הוא יום מותו). השם סנטה קלאוס התפתח מהשם סינטרקלאס. מאז הדמות של סנטה קלאוס עלה בפופולריות.
בהולנד חוגגים גם סינטרקלאס וגם חג המולד, למרות הקשר בין שתי החגים. דצמבר החודש הכי חגיגי בהולנד. ילדים מקבלים מתנות גם ב-5 וגם ב-25 בדצמבר, בתים מקושטים באורות ובעץ חג המולד עוד מתחילת דצמבר. תקופה זו התקופה הכי טובה לבקר את הולנד.
Comentários