לפני מספר שבועות התרחשה תקרית טראגית וכואבת, במהלכה נהרג בשוגג האזרח הגיבור יובל דורון קסטלמן על ידי חייל במהלך פיגוע ירי של מחבלים. ירי דו"צ בצה"ל במהלך המלחמה מתרחש לא פעם בשל טעות בזהוי וגובה מחיר כבד בנפש. מדבוע זה קורה ומה הדין כלפי אלה שטעו בין אוהב לאויב?
(מימין יובל דורון קסטלמן, משמאל אביעד פריג'ה)
בשלושים בנובמבר בסביבות השעה 7:40, הגיעו ברכב שני מחבלים המזוהים עם החמאס. הם עצרו ליד תחנת אוטובוס (כביש 333 אזור ירושלים) יצאו עם אקדח וירו בכל הבא בעין. אנשים רבים ברחו, יותר משמונה נפצעו ושלושה נרצחו. לאחר הירי המחבלים חזרו לרכב, כנראה במטרה לברוח למקום אחר או לחדש את התחמושת באקדחים. יובל, שראה את המתרחש עצר בצד השני של הכביש, הסתער לעבר המחבלים, ירה ונטרל אותם. זאת תוך כדי ששני חיילים, אביעד פריג'ה ואחד נוסף מגולני, התעוררו והגיבו לירי המחבלים. חייל אחד עזר לנטרל את המחבלים שבאו לרכב ואביעד התמהמה אחריו. לאחר שנוטרלו, יובל היה מודע לכך שיחשד כמחבל, ולכן הסתכל על החיילים, זרק את האקדח שלו כדי לא להוות סכנה, פשט את מעילו על מנת להראות שאין לו חגורת נפץ והרים ידיים לסמן כניעה, יש הסוברים שאף צעק אני "אני ישראלי". בשלב מסוים גם הוציא את תעודת הזהות שלו והשליך אותה לרצפה לעברם, כדי שיראו שמדובר באזרח יהודי.בזמן שיובל כנוע על ברכיו, אביעד מתקדם לעברו ויורה. לאחר הירי הראשון בפלג גוף עליון הוא קם בהרמת ידיים ומתחנן שלא ירו בו, אמנם קולותיו אינם מגיעים לאוזן קשבת. הוא נורה שוב לווידוא הריגה, הפעם בלסת, דבר שממוטט אותו על הרצפה. בעודו שוכב הוא נשען על יד אחת וצעק כמה פעמים "לא לירות" כשהוא מסמן עם ידו השנייה שיעצרו.
לא ברור אם הבינו שאין זה מדובר במחבל, הם לא הגישו לו טיפול רפואי (למרות חובתם לעשות זאת) האמבולנס הגיע והוא פונה במצב אנוש לבית החולים, שם קבעו את מותו.
(למטה יובל קסטלמן, למעלה אביעד פריג'ה, בצד הארנק שלו)
במשך שמונה שעות מביצוע הפיגוע, אביעד פריג'ה היה נחשב לגיבור. פוליטיקאים רבים היללו את מעשיו והתגאו בעובדה שהוא מנוער הגבעות, כינוי לנערים המתנחלים ביהודה ושומרון בעלי אידיאולוגיות ימניות קיצוניות, שלובשים כיפות סרוגות, מתגוררים במאחזים ורואים עצמם כממשיכי דרכם של החלוצים. בגלל שהם מגלים אלימות פלילית רבה כלפי הפלסטינים ומהווים "נוער בסיכון" (דבר שפוסל אותם מכשירות למסגרות לחימה רגילות) הצבא החליט להכניס אותם לתוכנית שיקום בה מגייסים אותם ליחידת "ספר המדבר" ומחיילים אותם. אחת הסגולות החזקות שלהם היא ניווט בשטח, זאת משום שהם מכירים אותו טוב כל כך. הצבא משתמש בהם בקו הביטחון עם הפלסטינים, והם מגלים אלימות בלתי חוקית כלפיהם, אלימות שאיתה הצבא מתמודד כל פעם מחדש.
עם הבנת המושג "נוער הגבעות", ניתן לראות את הרקע למעשים של אביעד. בראיון שהיה לו לערוץ 14 כמה שעות לאחר מכן הוא אמר, "כל חיילי צה"ל מתים לעשות איקס מה אתה חושב?". כאשר דיבר על מה שקרה עם החייל השני אמר "ושנינו ירינו בו כזה ביחד, אני לא יודע אולי זה האיקס שלו בכלל". הריגה של מחבלים עומדת בבסיס הכבוד בחברה שלו, ממש כמו בביטוי "ערבי טוב זה ערבי מת" ולכן יש מנטליות מסוימת מאחורי דרך הפעולה שלו.
בכך שירה ביובל, אביעד הפר למעשה את נהלי הפתיחה באש של הצבא. ישנן הוראות שתקפות על כל אדם המחזיק בנשק, עליו לציית להן ולפעול על פי הן, אחרת יישא באחריות מלאה למעשיו ויועמד לדין.
באתר הממשלה כתוב: "אם ניתן לסכל את התקיפה באמצעות ירי לעבר רגלי התוקף, יש להעדיף ירי כזה. יש להפסיק את הירי מיד כשפסקה התקיפה ואין יותר סכנת חיים." בנוסף להנחיות אחרות המסבירות את הצעדים בהם יש לנקוט כאשר אין פקודת ירי ממפקד. בזמן מלחמה יש מצבים מסובכים בהם אי אפשר לפעול לפי הנהלים ובדרך כלל הדין מנקה את היורה מאחריות פלילית. אמנם, דעות אישיות יטענו כי במקרה בו לא נשקפה סכנה כלל והאזרח נקט בכל האמצעים הדרושים על מנת להראות שאינו מהווה איום ובכל זאת נורה אז האיקס הסתמן והדם על הידיים.
כאשר מסתכלים על המצב בצורה לוגית, עדיף דווקא לשמור את המחבל בחיים כדי שהשב"כ יוכל לתחקר אותו, לשאול מי אחראי עליו ולהשיג מידע אודות התוכניות של החמאס. במצב כמו עכשיו גם נהרג אדם וגם יתרון אסטרטגי נאבד. יתרה מזאת, המחבלים יודעים טוב מאוד שהם יהרגו לאחר ביצוע הפיגוע ויהפכו ל-"שהיד", הרי שהריגתם לא תשנה דבר גם אם חושבים על כך משיקולים של נקמה.
אחרי שהתגלה אודות מעשי הגבורה של יובל קסטלמן, אותם ציוצי שבחים כמובן נמחקו ובמקום נשלחו תנחומים רבים למשפחת הנרצח. התעוררה מחלוקת רצינית בעניין; יש אנשים המבקשים מאסר עולם לאותו חייל, אחרים לא מאשימים אותו וטוענים שאי אפשר לשפוט אותו על כך. עיקר הכתבה בא מנקודת המבט של אלו הרוצים במאסרו, אולם חשוב לציין כמה עובדות שעשויות להוציא את פריג'ה כחף מפשע, או לפחות לא כרוצח. ראשית, קל מאוד לשפוט אדם על פי הכתוב על הנייר, בפועל, הרבה מחשבות ולחצים עלולים לתהוות במהלך האירוע. מדובר בזירה של פיגוע, בכל רגע נתון יש סכנת מוות וכאשר חייל לוקח חלק בסיכול הפיגוע, הוא מסכן גם את חייו וגם חיי אחרים. למרות כל החששות הוא וחברו פעלו בניסיון להציל חיים וזה ראוי להערכה. כמובן גם כי במהלך הקרב מוזרם לחייל אדרנלין לגוף, הורמון שמצד אחד מחזק את הגפיים לצורך לחימה או בריחה אך מצד שני מערפל את כושר המחשבה. אפשר לבוא להגנת החייל ולהגיד שלא היה יכול להבין כי מדובר באזרח יהודי, הרי שננעל על המטרה והתכונן לנטרלה כפי שבטח אומן לעשות. יש אנשים שהיו מסתפקים בכך כדי לנקות את החייל מאשמה ולטעון שזו צביעות להניח הנחות כאילו היינו במקומו. טיעון נוסף שיכול להיאמר, הוא שמצלמות האבטחה שצילמו את האירוע, צילמו זאת מזווית נוחה, בה אנו הצופים יכלנו בקלות לראות גם את האזרח מציל החיים, גם את שני החיילים וגם את שני המחבלים. זווית הראיה של החיילים הייתה שונה ונוטה לכיוון האופקי. ישנו סיכוי שאותו חייל שירה באזרח, לא היה יכול לראות את סימני הכניעה של האזרח באותה מידה שהמצלמות תפסו את האירוע. דברים אלו מעלים את יתרון הספק, מוציאים את ההאשמות כבלתי מידתיות אל מול המצב הנתפס דרך עיניי הנוכחים. עם הזמן יגיעו עוד נתונים מהשטח ואז יהיה אפשר לקבוע מה קרה ומי אשם, דרך בית המשפט.
מבחינה פוליטית אפשר להוסיף כי בן גביר לקח את מעשה הגבורה של האזרח כהוכחה לחשיבות של מדיניות הנשק שלו. בנימין נתניהו אפילו אמר בנדון "צריך להמשיך עם המדיניות הזאת, אני בהחלט תומך בה. יכול להיות שנשלם על כך מחירים, אלה החיים." בכוונתי להפריך מהטיעונים הללו – היות וקסטלמן היה בעל רקע ביטחוני, שירת במג"ב ויצא ממילואים, היה לו נשק אישי בלי קשר למדיניות החדשה שבן גביר הציב, כך שאין שום סיבה לנדב את מעשיו לזכותה. בנוסף, נראה כי בנימין נתניהו לא היה מחובר לנושא כאשר נשא את נאומו ולאחר שיחה ממושכת עם אביו של יובל, הכיר בעובדות בשטח והבין שיש יותר למאורע מסתם פיגוע. הוא הכיר ביובל כגיבור והבטיח שיחקרו את העניין.
(אביו של קסטלמן בראיון)
לאחר ההבהרה לגביי המאורעות, אביעד נשלח למעצר ונפתחה חקירה נגדו, בעיות נוספות שעלו היו כמו אי ניתוח מהיר של הגופה לאחר התקרית אלא שחרורה לקבורה. כתוצאה מכך מלבד הסרטונים ששודרו בחדשות, לא היו ראיות לירי בעבור המשפט. בהתחלה המשטרה טענה שלא היו קליעים בגופו אך כאשר התחילה במאוחר הנתיחה, הוכח אחרת ומצאו קליע של רובה 'אם-16' עם רסיסים אחרים. החקירה מתקדמת גם עכשיו ובימים האחרונים הוארך מעצרו של החייל בשמונה ימים. החשש העולה הינו לניגוד האינטרסים שאולי קיים בין אנשי הגוף המשטרתי לביצוע החקירה; מצד אחד המפכ"ל מוודא שהחקירה תתנהל כשורה, מצד שני העמדת החייל לדין עלולה לצייר את מדיניות הנשק, שמאחוריה עומד שר ביטחון הפנים, כבעייתית. לכן יש יתרון בלטייח את האירוע ולהפוכו לטרגדיה חסרת אשמים. אם כי בלי ביסוס אין הרבה טעם לדברים האלה.
האם דיי בלעצור את אותו חייל ולהביאו לדין? יש שיתפסו מצב זה כדימוי למי שממלא דלי במים במקום לסתום את החור. יש צורך להבין איך חלוקת הנשק של הצבא הובילה לשימוש לא כשיר בו, מהם הקריטריונים להכשרה לנשק? האם הנהלים שהצבא מעביר בנושא אכן חודרים ומתיישבים בראש? או אולי באמת המצב בעייתי מידי שכן חייל במצב שכזה, בייחוד אם לא התמודד עימו לפני ולא ידע להגיב בצורה ה"אידיאלית" או נדרשת?
Comments